גם מתוקים הם סוג של נחמה

יושבת על הריצפה, מתבוננת לתוכו, הוא מסתכל עלי במבט חודר ואוהב. 

הגוף שלי מוטל תשוש, אחרי שהוא סיים להגשים איתו כל פנטזיה שהבזיקה במוחו הסוטה. 

הוא רוכן אלי ומלטף אותי ואני יודעת שיש זמן עד הפעם הבאה. 

ותוהה האם האהבה שלו הספיקה לי. הוא יודע שאף פעם לא מספיק לי, הוא די אילף אותי להיות נינפומנית חרמנית. 

ואני מוטלת שם, עם שאריות האנרגיה שאזלה מתוכי וזלגה לתוכו כשהוא שאב ממני את טיפות החיים שמאפשרות לו להיות הוא, בלי מסכות. 

ואני שמחה ומסופקת, שיש בעולם מישהו שמסתובב עם חיוך, כשהוא הצליח להיות הוא, כמו שהוא יכול להיות רק איתי.