כותבת אותי ,

שנים שאני מסתובבת כאן

מתקפת שולטים כמו בחצי שעה האחרונה לא זכורה לי

כל מיני שולטים מהנשמה "דומים" שמתמחים בקשירות בהכנעה 

רובם מספרים באריכות כמה הם מנוסים ממש ושלא היו כאן הרבה זמן והחליטו לתת לי הזדמנות

אני נגד חסימות

תמיד אפשר לא לענות

אבל רצף של אומרי המילה האחרונה אחד אחרי השני וכמה מהם בו זמנית

ששולחים לי חיבוק

אחרי שעונה להם בנימוס חייבים רק עוד שאלה

חלקם עם כרטיס ריק שדחוף להם לשאול אותי משהו אישי אחרי שהסכמנו שזה לא יקרה

רק שאלה הם רוצים

אם אלו השולטים.......

איזה עולב 

איזה פח

איזה מנותקים

חסרי מודעות עצמית

לא רוצה, לא מעוניינת, לא מחפשת שולט

לא אני לא משהו מיוחד

לא אני לא עפה על עצמי

לא רוצה שולט

כל כך הרבה זמן עבר עד שאני כבר לא מאמינה שזה בכלל אפשרי

להתרגש עד כלות מבלי אפילו לראות אותו

שהאוויר לא נכנס עד הסוף

להרגיש שאני מהלכת על עננים

לרצות כל כך חזק עד שפיזית הכול כואב בי

אף פעם לא הצלחתי להתאפק ובטח שלא להימנע ממנו

להביט בו ולחזות בפאר הבריאה, כאילו והיקום ייצר אותו בדיוק למידותיי

לילות שלמים מפחדת להירדם אם הוא לצידי רק כדי לא לאבד רגע אחד של להיות איתו

וכל הזמן הזה לדעת

שהוא לא בוחר בי

אז אני שותקת 

אחרי ששנים שלא הפסקתי לדבר את עצמי ואל עצמי

ומתוך השתיקה הזו עולות לי התשוקות הכי עוצמתיות

כי אולי השתיקה היא המילים שלא הצלחתי להגיד

ופתאום התקווה 

עייפה אותי יותר מכל התובנות אליהן הגעתי

אני מייחלת לשכוח ובו זמנית חוששת שיהיה זה כאילו לא היו הדברים מעולם

איך גם בלעדיו אני חווה את ה MIND FUCK הכי עוצמתי EVER

איך גם דרך השתיקה

הוא בתוכי

כשעבר נצח מאז שהלכתי ממנו והוא ממני

גם הכאב שהכאוס ביני לבינו הוא בלתי נשכח

ובתור מי שמבלבלת כאוס עם אהבה

גם בשתיקה אני מרגישה כאילו והוא בתוכי

כמו פעם

מזיין אותי 

עד כלות

עד שלא נותר בי דבר

זיון של שתיקה

מי היה מאמין

הצפה מטאורית של פרסומים בכל המדיות על איך לגרום לגבר לרצות אותך

מה את עושה שהם לא נשארים

אישית כפוסט מעצים אני לא מצליחה להבין איך זה שנקודת הפתיחה האמצע והסיום היא שההתנהגות של האישה היא זו שלא בסדר

ושככל שתשתני תתקרבי לזה שלא ילכו או אמאל'ה ישארו

מרוב מומחים ומומחיות שבטוחים שהאמת היא שלהם

ללא שום היסוס או תהייה

אני מבינה

שאנחנו בתוך טרנד על כל המשתמע

בכלל כל מי שאומר לי שהוא בטוח במשהו ישר ישלח אותי לאלף קיבינימאט של שאלות

מחשבה שעוברת לי בכל מיני ווריאציות אומרת שיש כנראה שני סוגים של נשים

בהנחה שכל מה אנחנו רוצות זה ביטחון

(אחרי כל הפנטזיות, סטיות, חשקים, צרכים, יצרים)

תהיינה אלו ש:

ברגע שהגבר רוצה אותן - הן חשות ביטחון

ותהיינה אלו ש:

ברגע שגבר מהסס או בלתי מושג  - הן חשות ביטחון

המנגנון שמפעיל אותנו מושתת כל כך עמוק בקודים פנימיים שלא משנה לכמה פוסטים, פודקאסטים, הרצאות, סדנאות נאזין

תבדקי מה מייצר לך ביטחון 

אגב,

אף אחת משתי האפשרויות הללו לא עובדת (לדעתי)

החכמה הקונץ זה להגיע לתוך היתכנות של חיבור או קשר כשהביטחון הוא בעצמך 

וזה כבר לדיון אחר :)

ממליצה לא לשכנע אף אחד/ת שכדאי לו להיות איתך

ובאותה נשימה

לא חוצה יותר אוקיינוס בשביל מי שלא נרטב עבורי בשלולית

יש בי קרייבינג למשהו טוב...

משהו שיתכתב עם אושר

יש הגורסים כי אושר הוא בכלל לא מצב תודעתי אלא רצף של רגעים קטנים 

שכאשר נותנים להם משמעות

זה מייצר חוויה שאנחנו מתרגמים 

כאושר

נתקלתי בקליפ הבא של שיר שכולנו מכירים שהטקסט בתחילתו גרם לי לחשוב

אולי אם היינו חיים את חיינו מהסוף להתחלה

היתה עומדת לנו ההבנה לזהות את אותם רגעים מאושרים בזמן אמת

ולא בדיעבד

אבל עכשיו, ברגע זה 

אני רוצה אושר לא מתפשר

גדול

אינסופי

בריכה של אושר

ואני בכלל לא יודעת לשחות :)

כוחה של כוונה הוא להזכיר את הדרך

"זה מתחיל בצעד זה מתחיל בחלום

זה מתחיל ממני

מתחיל בפחד שניצחתי לא מזמן

לחיות או להיות?"

רוב הזמן אנחנו מתמקדים בפוטנציאל

שבעצם זה כלום ושום דבר

אוויר

ועדיין כל כך הרבה אנרגיה של מניפולציות ואנרגיות לא נגמרות על מה שיכול היה להיות

אולי פשוט לשחרר

כל מה שלא מתקיים לא נחשב

וזהו

אני אוהבת את המילה הכתובה, אני מעריכה את המילה הכתובה

השאלה לאן זה לוקח אותי 

ואז הבנתי שלא צריך לנתח כל דבר

פשוט להתבונן במעשים

זה מספר את כל מה שצריך לדעת

PUT YOUR MONEY WHERE YOUR MOUTH IS

טיימינג IS EVERYTHING

היו לי סוף סוף כמה ימים להיות בבית

ידעתי בדיוק מה התוכנית

אוננות זה לא משהו של מה בכך

זה מושקע , זה משתנה, זה בלופ של מהר ולאט

וזה אומר שלפחות שני ויברטורים חייבים להיות בכוננות

כשהאחד עושה בי אושר השני - מוטען

וחוזר חלילה

הרבה חוזר.....

להגיע כמעט לשיא ולסגת 

בתור אחת ששונאת פשוט מתעבת  כל מה שקשור לחדר כושר

משוכנעת ששום מכשיר שם לא היה מביא אותי להזעה כל כך מסיבית, שיער שלמביט מהצד נדמה יהיה שהרגע חפפתי 

אני סוגרת כל אמצעי תקשורת אלי

מתמקדת רק בזרמים, בבטן שמתהפכת, ברטיבות שמתגברת, בדופק בין הרגלים

המחשבות הולכות למקומות בהם אין גבולות

אני לא צריכה לאכול אני לא צריכה לשתות, אני לא קמה לשירותים

ממוקדת

עד למפץ

הרגע הזה שבו אני שומעת פעמונים בתוך הראש 

ואני בטוחה שאני פשוט עומדת לאבד את ההכרה

הכי קרוב למה שהרגשתי בפעמים בהם הייתי בהרדמה מלאה שניה לפני ששקעתי

רק שאני ערה

חיכיתי לימים האלו

התכוננתי

התמקמתי

ו...

אחד הויברטורים פשוט שבק חיים

(לדעתי הוא פשוט התאבד 😄 

ואנחנו בחג, ואז שישבת, ומחר ומחרותיים חול המועד ושוב חג ושוב שישבת

מה שאומר שנתקעתי

ולא בדרך בה לפחות הייתי מפיקה מזה את אותו המוטיב :)

הגוף שלי בקריז, אני כל כך צריכה

ולא

זה לא אותו דבר שמישהו עם דופק יכול להציע

כי תמיד יהיה מו"מ של מה הוא יקבל מהדיל הזה

גם אם הוא יגיד שהוא לא

ככה כנראה מרגישה דילמה

רוצה כל כך יניקה ורטט שהכול יהיה ספוג 

אין כרית שלא עליתי עליה

אין תנוחה לא ניסיתי

זה לא אותו דבר

כנראה יותר טוב כלום מכמעט

בסוף

רק בדרך שעשיתי איתך הייתי מסוגלת להגיע אלי

אני מניחה שדרכי אתה עשית את אותו המסע אל עצמך

ואז

זה חדל מלהיות

תחושת תסכול מהמקום שלא זכיתי להגיד בקול

למולך

שזה נגמר

ותסכול מהתסכול שאני עדיין רוצה להשמיע את זה 

ולא, זה לא אותו דבר להגיד את זה לעצמי

גם לא לכתוב את זה מיליון פעמים

הדבר הכי גדול שהענקתי לו היתה הידיעה שיש לו אותי

ועכשיו הוא סתם הלך

ומסתובב בעולם בתחושה שאם הוא ירצה הוא יכול

את זה אני רוצה בחזרה

זה שלי !!!

אם משהו היה יכול לשמוע את מה שמתחולל לי בתוך הראש 

אני לא מצליחה להנמיך את המחשבות

ואין אפילו ביטוי כזה

זה כל כך אינטנסיבי שאני משוכנעת שכל מי שמביט בי מזהה שמשהו מתחולל בי

אני במלחמה ביני לביני

כל מה שאני יודעת ומבינה שנכון

מתמודד עם כל מה שהייתי רוצה ולא אקבל

וזה לא מקל עלי לדעת את הנכון

וזה לא מקל עלי שאני נושמת עמוק וסופרת

וזה לא מקל עלי שאני יודעת שגם מחר כשאקום בבוקר 

כל מה שמתחולל לי בתוך הראש יחכה שם כאילו לא עשיתי עבודה עצמית אמיתית 

אני מדברת ועונה לעצמי

וזה בלתי פוסק

אני לא סותמת

אני עייפה

בתוך הראש שלי אני שומעת קולות שאומרים לי שאני חייבת להירגע

ובו זמנית קולות שאומרים לי רק דבר אחד ירגיע אותך

הרציונל שבי מיד מתגייס

איך מה שהטריל אותך אמור להרגיע אותך

אבל אני רוצה עוד מנה

עוד סיבוב

תנשמי

תרגעי

תוותרי

זה נגמר

אז יש סיפור על משהי שממש רצתה להכיר מישהו

ימים לקח לה ליצור פרופיל , בדקה כל מילה השחיזה, עיגלה פינות 

וכשהטקסט בפרופיל היה מרמז מספיק ולא חד ערכי כזה שמשאיר מקום לפרשנות היא היתה מרוצה

היא חשבה שהיא הבריקה בגאונות שלה ושהגבר המתאים יחוש התגלות קוסמית נוכח כל הניסיונות שלה "למכור את עצמה" 

היא ניטרלה את כל המוקשים, כתבה את כל ה MAKE BELIVE שחשבה שיעשה את העבודה

ואז היא עברה לתמונות

צילמה מחקה צילמה עיצבה, צילמה טישטשה, ואחרי יותר מ 100 תמונות מצאה שתיים

מפתה אך נשית, סקסית אך מהוגנת

הזווית היתה כזו שהסתירה את כל מה שהיא חשבה שימנע מהם לפנות

השלב האחרון היה כינוי

למצוא כינוי

כאילו וזו נוסחה לפיצוח האטום

היא העלתה את הפרופיל וחיכתה

בימים הראשונים פנו כל מיני

דיברה עם כמה מהם, באתר, עם חלק עברה לטלגרם, 

הלכה לישון לא מבינה מה לא עבד

איך זה שהגברים שחשבה שיפנו לא פונים

איך זה שכולם מחפשים לטווח קצר, איך זה שהם מתכתבים כאילו וזה יומני היקר ולא מכוונים לפגישה

אף אחד לא "רציני" היא חשבה לעצמה

ברגע של תסכול היא מחקה את הפרופיל ויצרה חדש

זה לקח לה 5 דקות

כינוי : מוצצת ובולעת

תמונה: ציצים בלי פנים

טקסט: ריק

העלתה והלכה לישון

200 הודעות חיכו לה יום אחרי

קצרות

ברורות

רוצה להתחתן ???????????

זה לא משנה מה את כותבת

TRUST ME

בסוף

זה גבר אישה (במקרה שלי)

ההסתברות לא להיט

אבל מי יודע

אולי אתה שם

כבר לא זוכרת איפה ראיתי את זה

אבל זה בול

יום אחד אתה תלמד

להישאר

ואני אלמד

שלא כל מי שחוזר

ראוי שאני אפתח לו את הדלת

היום הזה כבר כאן

לפחות בחלק שלי במשוואה

FUCK IT