אנחנו לא נפגשים מספיק.
ככל הנראה, גם שש פעמים ביום לא יספיקו, כי אהבה חדשה וזה.
ובכל זאת, עדיף להוריד את הזמן הממוצע בין פגישות למשהו קצר משישה שבועות, לא?
קבענו להיפגש השבוע.
לא, זה לא מדויק. הצהרנו על רצון להיפגש השבוע, והיה איזה דיבור על אולי היום.
אז שאלתי.
וקיבלתי משהו בסגנון "הלוואי, אבל אני קבורה בעבודה כל השבוע" בחזרה.
עניתי "אני סומך עך שיקול הדעת שלך. אהובה שלי. מצאי לנו את הזמן להיות יחד."
מודה שבלבי השתעשעתי ברעיון של לצוות עליה בכל זאת, אבל זה לא אני.
ורק אז נתפש לי שהאמת היא שגם אני ממש קבור בעבודה.
אם היא היתה אומרת כן, הייתי מתרגש, מנסה לקבוע בדיוק מתי ומיד מבין שאין סיכוי היום.
שבוע בלי הפוגות.
לשנינו.
ואת. תמיד כיף לאהוב אותך, אבל בכל זאת יותר כיף לאהוב אותך קרובה, צמודה, עטופה בזרועותי ולא רק במילותי.
אני תוהה אם שתי פגישות שלנו בשבוע אחד יגרמו ליקום לקרוס.
כנראה שלא, אבל אולי השכנים יתלוננו.
