תת הכרה נפתחת כמו מניפה

כשמצב הרוח שלך נע בין:

ראיתי כבר אותך הולכת
במסדרונות נפשי
ראיתי כבר אותך שואלת
בתוכי

לבין:

Just for one moment
To be warm and naked
At my side

ואת כבר לא יודעת מה את מחפשת ורוצה ויודעת או לא יודעת או לא מודה אפילו עם עצמך.

וכל כך הרבה שנים עם חומות בנויות גבוה גבוה סביבך.

ואת שוקעת לתוך שיגרה ומוזיקה וכתיבה וספרים וילדים שמרדימים את התשוקות שלך ומאפשרים לך לחיות גם בלעדיהן. בערך. כי אי אפשר לחיות ככה באמת. 

אז את ממשיכה לחפש. 

וכן יודעת מה כתוב אצלי בפרופיל, אבל אני אישה של סתירות, אחרת זה פשוט משעמם.

💜