לפני שנתיים. 18 באוגוסט 2022 בשעה 21:54
אתה זורק אותי למיטה,
דורש שאתייצב על 4 ,
אני מבצעת ככלבה טובה.
מעגלת מעט את הגב ומבליטה את הישבן.
אתה מתרומם מעליי בוחן, מלטף, מחייך.
ואז זה מגיע..
ההצלפה הראשונה משום מקום.
אני כאובה- מקמרת את הגב ונאנקת.
אתה מסתכל עליי ואני מייד מחייכת ורוצה עוד…
ההצלפה השנייה מגיעה ואחריה השלישית הפעם לא חיכית שאחייך.
אז הכאבת שוב ושוב עד שראית את הכתמים האדומים שאתה אוהב.
אתה קורא להם שייכות, אתה מסמן אותי.
אתה מסתכל אליי שוב והפעם אני מחייכת בתחושת גאווה,
אני יודעת שאראה אותך לפחות שבועיים על גופי.
כל יום אשחזר את הטוב שעשית לי דרך הכאב..
