פאק, פתאום אני קולטת שעברה שנה.
לפני קצת יותר משנה לא היה לי מושג מה זה הכלוב
ידעתי מה זה בדסמ באופן כללי
2 ביקורים סתמיים בדאנג'ן
פה ושם התנסויות קלילות בגיל צעיר
שה תמים וונילי שכמוני
איפה אני היום ואיפה זו של לפני שנה.
לא היו פה בייבי סטפס
הגעתי ממש מהר מ-0 ל-100.
בכל זאת, הזמן קצר והמלאכה מרובה.
והכל התחיל עם השיר הזה:
https://www.youtube.com/results?search_query=red+riding+hood+elysian+fields
שנשלח אלי מאיזה זאב אחד שנתקלתי בו במקרה בשרשור מוזיקה
זאב שהפך למאסטר
והפך אותי לצעצוע
מדהים איך שיר יכול להפעיל התחלה של שליטה מנטאלית
לפתוח פתח קטן ולהוציא ממנו
זימה
טינופת
חרמנות
רטיבות
מזוכיזם
התמסרות
כמו מפתח שפתח לי את הכלוב
ושיחרר אותי
לצד האפל שלי
לצד הסוטה
לכל מה שאגרתי בפנים
בלי לדעת בכלל שזה שם.
ואחרי השיר הגיע דייט עם אטב
זו הייתה אהבה ממבט ראשון
אז המשכתי לצלול למאורה
ובהתחלה רק צפיתי פה
ערכתי מחקר אנתרפולוגי
נגעלתי
התחרמנתי
נחרדתי
הזדעזעתי
התעצבנתי
כאבתי
נרטבתי
וצללתי אל הבור השחור
שהוא הכלוב
אבל רציתי גם להוציא
לא רק לקבל
יצרתי לי את האלטר אגו שלי
או שאולי אני האלטר אגו שלה?
צעצוע
צעצוע חמאה
והתחלתי לכתוב אותי
בשבילי
(ובשביל שלושת עוקביי)
ואני מגלה כל יום עוד צד בעצמי
כואב
חוקר
מתמסר
אקסהיבזיוניסטי
בראטי
ולפעמים אני אוהבת לחזור אחורה ולהזכר
בדברים שגיליתי וחשבתי והרגשתי
הנה אני אוזרת אומץ לכתוב משהו כה חושפני בפעם הראשונה
הפוסט הראשון מהסגר הראשון:
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=125388&postid=984053
הייתה שנה מטורפת
מעניין מה יהיה בשנה הבאה
