על כיפה אדומה וחיות אחרות

חוזרת אחורה בזמן עכשיו אחרי שאדי הטאבו שקעו.

יום רביעי היה יום מתיש ממש, לחץ עבודה שלא הרפה ובגדול לא נשמתי כל היום.

זה נראה ככה: לקוחה 1 רוצה שאסיים ניוזלטר דחוף, לקוחה 2 שולחת תיקונים לפרופיל חברה, לעיצוב מבצע וגם בריף ברכה לחג והכל לאתמול, לקוח 3 (שקשור ללקוחה 2) מתקשר לבדוק אם אני מספיקה את הבריפים, לקוחה 4 מבקשת באנרים דחופים לחג, להיום, לקוח 5 צריך שאסיים היום ניוזלטר ובאנרים, המח שלי במצב בזזזזזזזזזז תמידי,

מרוב דברים לחשוב עליהם אני לא מצליחה להתרכז בכלום. בינתיים אתה אומר לי שהייתי חצופה השבוע ושמגיע לי להענש, העונש שלי הוא שלא מגיע לי לגמור הערב, אולי רק אולי אם אהיה ילדה טובה, להיות ילדה טובה=למצוץ לך את הזין כל הלילה. יש לי זום אסטרטגיה על פרויקט גדול וחדש ב-17:30, שעתיים של חפירה, אני שונאת זום ושונאת חפירות, תנו לי לעצב ותעזבו אותי בשקט. אתה ממשיך להתגרות בי, שששששש, תהיה בשקט, זה לא עוזר לי להיות מוטרדת עכשיו אם אגמור בלילה, אני ממש צריכה לגמור, המח שלי זקוק לשאט דאון הזה ולרגיעה שבגמירות, אנחנו לא מכירים מספיק זמן ואני לא יודעת כמה קשוח אתה באמת מסוגל להיות, האם תעמוד במילה שלך ובאמת לא תיתן לי לגמור? זה מרטיב אותי ומחרמן אותי ומקשה עלי להתרכז, בד בבד זה גם קצת מלחיץ אותי כי אני חרמנית ואני רוצה לגמור וגם כל הסיבות הקודמות. תפסיק לכתוב לי ולהדליק אותי עכשיו, תהיה בשקט, יש לי מלא דברים להתרכז בהם ואתה מפריע לי ממש, גם ככה קשה לי מאוד לחכות שהיום הזה יסתיים כבר והשעה תהיה 21:00. בינתיים העו"ד שלנו כותבת לי שאני צריכה לחתום על איזה מסמך, אין לי זמן היום, אין לי זמן, אין לי זמן! קבוצות הווטסאפ של הכיתות חופרות גם הן, שקט, תהיו בשקט כולם, יש לי יותר מדי רעש במח. והלקוחות מחזירים תיקונים, אי אפשר שמשהו יהיה מאושר כבר לעזאזל, חייבת למרקר משימה שהסתיימה. ואתה ממשיך וגם נותנת לי משימות לערב: תתלבשי ככה, תכיני כל מיני אביזרים על המיטה, תכיני שמן לעיסוי (לא, לא מדובר פה בעיסוי שלי חלילה), תגלגלי לך שאכטה, תכיני מלפפון ותדחפי אותו לפה כשאת מחכה לי ותהיי מתוקתקת, לק אדום בכפות הרגליים והידיים. מתי לעזאזל אני אשים לק עכשיו? אין לי זמן אומרים לך!

איכשהו הספקתי את כל הבריפים ועכשיו זום, מיותר לציין שאני ממש לא מרוכזת. הזום נגמר ב-19:30 הללויה! יש לי שעה וחצי להספיק הכל, בעצם קיבלתי ממך חצי שעה עיכוב, יופי, יש לי עוד חצי שעה. נשכבת רגע על הספה, אני סחוטה, מותשת, עייפה ובהתנגדות. מה משימות עכשיו? אתה בעצם גורם לי להמשיך לעבוד? הבראטית העצלה שלי מקללת בלב, אין לי כח, תעזוב אותי, בשביל מה אני צריכה את כל השטויות האלו? כל הבדסמ הזה? למה זה מחרמן אותי? אני מוחה! תביאו לי איזה ונילי שילטף אותי כל הלילה ויעשה לי עיסוי בכפות הרגליים. אין לי כח להיות אלילת הפורנו בסרט של עצמי עכשיו. אני רוצה טרנינג וליטופים ומלא אורגזמות. במקום זה אני תוהה אם תהיה לי אורגזמה. אין לי כח להזיז את עצמי בכלל עכשיו, שמישהו יבוא ויבצע את כל המשימות במקומי. ולק אדום, בואו נדבר על לק ובמיוחד על לק אדום.
אני אישה נשית, באמת, אין שום ספק בזה, הנשיות נוזלת ממני, גם אם אלבש שקית זבל ויהיו לי שערות ברגליים אהיה נשית. אין צורך בלק אדום כדי להנכיח את זה, ובכלל אין לי סבלנות לתחזק לק, בעיקר בכפות הידיים, אחרי יום הוא מתקלף ואין לי זמן לתחזק את זה בכלל, אני אישה עסוקה. וגם אדום, נכון, אדום זה צבע שממש מתאים לי, ניתן לומר שהוא הצבע שלי, אבל תמיד הייתה בי התנגדות ללק אדום, זה נשי מדי וגם קצת פרחי. אם כבר תנו לי צבעים מתוחכמים, אני לא אוהבת להיות כמו כולן, הסטייל שלי חייב להיות שלי ולק אדום זו קלישאה. אז למה אתה אומר לי לשים לק ועוד אדום? אני לא רוצה! הבראטית רוקעת ברגליים עכשיו (מטאפורית)
אבל אני צריכה להיות ממושמעת וכנועה. אחרת לא אגמור היום. ואני רוצה לגמור היום. מלכוד 22. ואת לא יודעת מה לעשות?
מצד אחד פאק יו בנזונה ומצד שני לגמור. גם אין לי כח להלחם היום, אני עייפה.

טוב, נו

אהיה קצת ממושמעת וחמודה

הנה אני לובשת מה שביקשת

שמתי לק אדום

אני על הברכיים

אביזרים על המיטה

מלפפון בפה (איכסה זה מגעיל)

כיסוי על העינים.

המוזיקה שלך מגיעה איתך

גם הזין שלך.

במקום המלפפון.

סעמק.

טוב, נו, בסוף גמרתי

כמה פעמים

הרבה פעמים.

בבוקר אני מתעוררת והפרצוף שלך על הפרצוף שלי והעינים התכולות שלך בוהות בי ממרחק אפס.

אח"כ תיתן לי להמשיך לישון עוד קצת במיטה הנוטפת זיעה.