לפני 3 חודשים. 15 באוגוסט 2024 בשעה 5:31
הכל בדיוק כפי שהייתי ילדה.
אני חייבת ללכת למקום שמתעללים בי בו.
זה לא שאלה של רצון או יכולת זה אין ברירה!
כמו אז גם היום, אנסה להתעלם ולהתרחק, שאיש לא יראה או ישמע אותי, לא צריך לתת סיבות.
אשים אוזניות ואעבוד כך גם לא אשמע את הרעש שלהם.
העבודה אם כבר להודות לא נוראית כל כך ואני סך הכל אוהבת את האתגר והחשיבה במה שאני עושה כיום למרות שזה לא מתגמל כראוי אבל זה מה שיש כרגע וזה עדיף מכלום.
אתרכז בעבודה ובידיעה שכשאחזור הביתה אהובי והקוף יחכו לי עם חיבוק והמון אהבה בתקווה שכך אצלח את היום.
