סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנה. 23 באוקטובר 2023 בשעה 12:55

זה מה שאני צריך עכשיו.

אני מזמן לי מהיקום סשן גלידה.

באהבה!!!

לפני שנה. 22 באוקטובר 2023 בשעה 22:44

בפרטי, כמובן.

לפני שנה. 20 באוקטובר 2023 בשעה 14:30

אחת שומרת שבת.

אחרת תקועה עם הילדים.

אחרת לא יכולה לחשוב על שום דבר קינקי בימים הללו.

אחרת רחוקה בצפון. וטסה הערב לצד השני של העולם.

 

ואני? לקשור זה מה שעושה לי טוב.

לפני שנה. 20 באוקטובר 2023 בשעה 14:06

אבל בדאנג'ן. נשים שפגעו בי בכוונה תחילה מגיעות וממש נחמדות אלי. אני כבר מגיע לדאנג'ן רק כמה שבועות, אבל לא אחת. שלוש. ואני, אני באמת לא טוב בלתת הזדמנות שניה לפגוע בי. החיים שלי יותר בסדר בלי הארס המיותר הזה בתוכם.

לפני שנה. 19 באוקטובר 2023 בשעה 10:15

רק שאני לא דייג ויקינגי. ויש לי שערות באף. אני אפילו לא יודע איפה נמצאת ממלכת ויקינגיה. ודגים זה נחמד רק אם מישהו אחר מנקה אותם עבורך. כאילו, מה הקטע עם אוכל שיהרוג אותך אם תאכל מהר מדי. ביסורים.

לא. לא דייג ולא ויקינגי. יש לי שערות באף.

לפני שנה. 17 באוקטובר 2023 בשעה 2:36

לא מזמן מישהו פתח דיון מטופש בפורומים על האם האסתטיקה הבדס"מית באמת מדברת לאנשים. מטופש. לכל אחד מדבר מה שמדבר אליו. ואני, יש לי חיבה לתליית נשים בחורשות אקליפטוס.

והשיר... אסתטיקה אחרת שאני סוטה בה היא חיבה לשירים עבריים ישנים. השיר הזה, לא רק שהוא כמעט תמיד מצליח להרגיע אותי קצת, אלא שאיכשהו הוא מקפל לתוכו את תפישת המיניות שאני מחפש. רוגע. קרירות של לפנות ערב. מרחבים פתוחים. ריח של אקליפטוס. שקט. ואחריו יללת התן. עכשיו רק למצוא מישהי סוטה מספיק, כדי שתרצה להקשר לצלילי מוזיקה עברית...

(לא באמת מחפש, יש די נקשרות בחיי, אבל היי, לאהוב מוזיקה עברית זה באמת בונוס אדיר.)

 

וחוץ מזה, מבחינתי השיר הזה הוא געגועים לישראל של פעם - כן, נוסטלגיה דמיונית אולי - שדווקא עכשיו, בעת צרה, אנחנו סוף סוף רואים אותה זוקפת את ראשה, ומפסיקה להתבייש.

 

 

אני חייב לציין שאיכשהו אף פעם לא התחברתי לעדנה גורן. ולקח לי זמן לגלות את אושיק לוי כזמר, מעבר להופעותיו בתוכניות ילדים של הטלויזיה החינוכית.

אושיק לוי -

 

יהודית ויעקב רביץ, מתוך אחד האלבומים הפחות ידועים שלה, וחבל שכך -

 

לפני שנה. 16 באוקטובר 2023 בשעה 22:33

"כן, ניסיתי את זה פעם. לפני... לפני.. טוב, כנראה לפני שנולדת."

לפני שנה. 16 באוקטובר 2023 בשעה 21:16

לפני שנה. 16 באוקטובר 2023 בשעה 18:36

די כבר יא אוסף של אפסים בוגדים חסרי כשרון, שאפילו אין לה את היושרה להודות על המשכורת שקיבלה מהציבור ותקציבי העתק שהוסטו לדתיים ולמתנחלים, ופשוט ללכת בשקט הביתה, לפנות את ניהול המדינה למי שבאמת מעוניין לטפל בה.

ממשלת ישראל בגדה באזרחי ישראל. כן, עכשיו זה בדיוק הזמן לדבר על פוליטיקה, אם הפוליטיקה שלכם היא בוגדנית. כן, עכשיו זה בדיוק הזמן לדבר על פוליטיקה, אם אתם ממשיכים להפקיר את הזירה הציבורית לארגוני השמאל שהפגינו נגדכם כמעט שנה. ארגוני השמאל שכיניתם בוגדים ופריווילגיים. ארגוני השמאל שהיחצ"נים שלכם מיתגו כבוגדים.

אותם יחצ"נים שעכשיו מגיעים לתדרוכים בטחוניים?!

כן, זה הזמן לפוליטיקה. תתפטרו, בוגדים.

לפני שנה. 15 באוקטובר 2023 בשעה 5:32

כבר קשרתי שתי נשים זו לזאת כמה פעמים, אבל עוד לא גבר לאשה.

אז פתוח להצעות לקשירת גבר\אשה, או אשה\אשה, או כל מיני בני אנוש על הספקטרום.

מגע מיני ביני לנקשרותים אינו הכרחי.

 

נ.ב.

בעוונותי, אני סטרייט.