צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנה. 11 ביולי 2022 בשעה 13:13

זה היה יום ארוך בעבודה, כרגיל. אבל ידעתי שאנחנו נפגשים הערב. זה החזיק אותי כמעט רגועה כל היום.

"תחכה לי בשבע וחצי. הכל כרגיל."

"כן, אלישבע."

בשבע ורבע כבר דפקתי על דלתו. הפקקים היו יחסית רגועים, היום.

הוא פתח את הדלת במכנסי ברמודה וטישרט. והקולר שלי, על צווארו. הוא כבר הריח נהדר, והשיער שלו עדיין היה לח מהמקלחת. ואני, אחרי יום שלם בעבודה… תפסתי את שיערו מאחור ומשכתי אותו אליו לנשיקה. נשיקה ארוכה. כן, עם הדלת פתוחה. שיובך קצת, למה לא. המשכתי עוד את הנשיקה, עד שנגמר לו האוויר. ידעתי שהוא לא אוהב נשיקות ארוכות, אבל לא היה אכפת לי כרגע. הייתי צריכה את זה.

הרפתי ממנו, ודחפתי אותו אחורה אל תוך הדירה שלו. סגרתי מאחורי את הדלת והברחתי אותו. דחפתי אותו אל הקיר, וחזרתי לנשק אותו. לפתתי את שערו מאחור ומשכתי אותו למטה כמה סנטימטרים. זה שהוא קצת יותר גבוה ממני לא אומר שאני זאת שצריכה להתאמץ. יד אחת מחזיקה אותו מהשיער, ויד שניה עוברת על כל גופו. נוגעת. מועכת. תובעת בעלות. היא נעצרה על אחד מצידי ישבנו. אהבתי להחזיק אותו משם. גם הוא אהב את זה. תפסתי את פניו בשתי ידי, וליקקתי את לחייו. הו, כמה שהוא שנא שאני עושה את זה. אבל הייתי ממש צריכה להזכיר לו שהוא שלי. הייתי צריכה להזכיר לי שהוא שלי. שאני אשה חזקה ומוצלחת, עם צעצוע נהדר וצייתן. שמקבל דברים בשבילי, גם אם הוא לא נהנה מהם בעצמו. חזרתי לנשק אותו, פניו עדיין ספונות בין ידי. העברתי את ידי לצידי ראשו, לאחיזה טובה יותר, ותחבתי את לשוני לפיו. שיחקתי עם לשונו שלו בתוך פיו. והמשכתי. והמשכתי. שלי. הוא שלי. הוא כל כך שלי.

עצרתי לנשום, והרשתי גם לו לנשום. הוא ניסה להזדקף, רגליו הכפופות קצת כנראה כבר התחילו לכאוב. מבט אחד הפסיק להניא אותו מכך. מכיס אחורי הוצאתי זוג מספרים.

"בבקשה…", התחיל.

סטירה קלה, והשתתק. החזרתי את המספרים לכיס, ותפסתי ביד אחת את הטבעת שעל הקולר שלו. הקולר שלי. הוא שלי. שתי אצבעות מהיד השניה נכנסו לפיו, לוחצות את לשונו מטה. הוא לא היה יכול לדבר כך, וזה בדיוק המסר שרציתי להעביר. אל תדבר. תהיה. שתיים או שלוש דקות של תזכורת, והוצאתי שוב את המספרים. גזרתי את חולצתו ומכנסיו ממנו. הוא היה ללא תחתונים. ערוותו עדיין לחה מהמקלחת. חזרתי לאחוז בטבעת של הקולר שלו - הקולר שלי! הצעצוע שלי! - וליטפתי את ראשו.ונישקתי שוב, וליטפתי שוב. ראיתי שהזין שלו כבר חצי-מלא. משכתי אותו עוד קצת למטה, ונצמדתי אליו. הזין שלו היה צמוד למכנסי. חיבקתי אותו חזק, ומשכתי את ראשו לאחור משערו, כך שיביט אלי מלמטה. כל כך כנוע. כל כך יפה. כל כך שלי. הזין שלו כבר הזדקר למדי. אבל לא היה אכפת לי כרגע. טרפתי את פיו עם פי. זיינתי את פיו עם לשוני. הוא שלי. זאת היתה תחושה כל כך משכרת. הוא איבד שיווי משקל, ומעד. "סלי…", התחיל, ועצרעזרתי לו להזדקף, הפעם לעמידה מלאה. העברתי את ידי ברכות על לחיו, וסובבתי אותו עם פניו אל הקיר. שלוש סטירות לכל צד של הישבן. לא כואבות מאוד. הערב עוד צעיר.

"אני רעבה," אמרתי. האם אלו המילים הראשונות שאמרתי מאז שנכנסתי? נדמה היה לי כאילו כבר עברו שעות.

מתיר ייסורים - מאוד מעורר ומפתיע לטובה הקטע עם המעידה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י