לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנה. 15 ביולי 2022 בשעה 2:01

"הכנתי לך כמה הפתעות להערב, עינתי."

החיוך שלה כשלעצמו היה יכול להאיר את כל רמת גן.

"אמרת שאת רוצה להיות ילדה קטנה, זוכרת?"

"כן…?"

ליטפתי את שערה. "הערב את ילדה קטנה. ממש קטנה."

"כן… אבא?"

"לא, לא 'אבא'. 'אלון'. או 'קיסר כל הגלקסיה'. לבחירתך."

היא התחילה לצחוק. טוב. זה ירגיע את העצבנות שלה. משכתי אותה אלי וחיבקתי חזק. ליטפתי עוד קצת את השיער שלה. "את תהיי ילדה טובה, נכון, עינתי?"

"כן, קיסר כל הגלקסיה."

נו, גם אני קצת ילדותי, ונהנה מהדברים המטופשים.

"לכי ותביאי את הקופסא הכחולה שעל השידה?"

היא ניגשה אל השידה וחזרה עם הקופסא הקטנה, ארוזה יפה עם סרט.

"מה יש שם, אב… אלון?"

"תפתחי."

סובבתי אותה עם הגב אלי, וחיבקתי אותה. הרחתי את שערה. נישקתי את צווארה. היא פתחה את הסרט, וקרעה את האריזה הכחולה. הצמדתי אותה אלי חזק יותר, מחבק אותה.

"הו, זה ורוד, ומנצנץ!"

"כן, הכנתי אותם בעצמי עבורך". אלו היו אטבי פטמות, שחיברתי אליהם סרטי אריזת מתנות, קשורים בעניבות קטנות. לא ראיתי את פניה, אבל הרגשתי את החיוך שלה גדל עוד יותר. הוצאתי מהכיס את המוצץ שהכנתי מראש. "פה גדול!"

היא צייתה, והמוצץ נכנס. התחלתי לפרום את כפתורי חולצתה, והסרתי אותה. היא היתה בלי חזיה, יודעת מה אני אוהב. אחזתי את השד הימני, כולו נכנס לכף ידי. ביד השניה ליטפתי את הפטמה, שהתקשחה והתנפחה. "שימי בעצמך את האטב."

היא נאנקה קלות. ידעתי שזה לא מאוד כואב. אלו לא היו אטבים מכאיבים במיוחד. עברתי לצד שמאל. אוחז ביד אחת, משחק עם הפטמה ביד השניה. הפעם השתהיתי יותר. שוב, מחזיק אותה צמוד אליה, ומנשק את צווארה. "צד שני?". כאילו שזאת באמת שאלה. היא שוב הוציאה אנחה קטנה מבעד למוצץ.

"ילדה טובה!"

החדר נראה פתאום מואר יותר.

סובבתי אותה אלי, וחפנתי את השדיים הקטנים והיפים שלה. 

"מי ילדה טובה?"

"היא מלמלה משהו דרך המוצץ.

"נכון. את ילדה טובה שלי!"

משכתי את השדיים ואותה אלי. נישקתי את פניה. אני חושב שהיא כבר הרגישה עכשיו את הזקפה שלי דרך המכנסיים. אבל זה עוד לא היה הזמן לזה. אולי לא הערב. נראה איך דברים יתקדמו.

"התפשטי."

היא התירה את חגורת המכנסיים, ומשכה אותה מטה. הם נתקעו בנעליים שהיא שכחה לחלוץ. היה משעשע לראות אותה נאבקת במכנסיים ובנעליים, מוצצת את המוצץ שבפיה בקול. 

"ואת התחתונים, ילדונת."

היא עשתה פרצוף נעלב. והסירה את גם התחתונים.

"ילדה טובה. עינתי טובה?"

היא הנהנה בעוז.

"שבי רגע על הספה?"

היא צייתה, כמובן. אבל במבט תוהה. עוד רגע היא תבין. הוצאתי ממגירת השידה חיתול למבוגרים. העיניים שלה נפערו. היא שלחה יד להוציא את המוצץ, אבל מבט משועשע שלי עצר אותה. 

"טוסיק למעלה!"

היא הרימה את הישבן, וואו, היא נראתה כל כך סקסית כרגע, והלבשתי לה את החיתול. שכחתי להכין מראש אבקת טאלק, אבל זאת ממילא היתה עוזרת רק לרושם. כשהחיתול הולבש, הפלקתי לה בצד אחד של הישבן. היא קפצה, אבל זה לא באמת כאב לה. בטח לא דרך החיתול.

התיישבתי על הספה, וסימנתי לה לבוא. היא התיישבה על הספה בין רגלי, גבה אלי. ילדה טובה. הדלקתי את הטלויזיה. הכנתי מראש כמה דברים לצפות בהם. נתחיל בסרט של טום וג'רי. חיבקתי אותה ביד אחת, משחק קצת עם אחד השדיים, וביד השניה שלפתי בקבוק תינוקות מהצידנית הקטנה שהכנתי על השולחן הקטן לצד הספה. הוצאתי את המוצץ מפיה, ותחבתי במקומו את הבקבוק. היא התחילה למצוץ מפטמת הבקבוק.

"טעים לך, עינתי?"

היא גרגרה בהסכמה.

"תחזיקי את הבקבוק בעצמך, ותשתי את כולו."

טום הרביץ לג'רי. העברתי את היד שלי על כל בטנה. ג'רי הרביץ לטום. עיסיתי קצת את המפשעה שלה. דרך החיתול, הכוס שלה לא הרגיש יותר מדי מהמגע, אבל היא נצמדה אלי חזק יותר.

"תגמרי לשתות!"

היא המשיכה למצוץ את פטמת הבקבוק. טום מעך את ג'רי מתחת לפסנתר. זה גרם לה לצחוק. היא סיימה את הבקבוק, והוציאה אותו מהפה. שלפתי עוד בקבוק תינוקות מהצידנית.

"טעים, ילדונת?"

בטח שיהיה לה טעים. זה היה חלב קר עם דבש, וקצת קינמון ותבלינים אחרים. בשלתי את התערובת אתמול, וציננתי היטב. אבל נדמה לי שהיא התחילה להבין.

טום ניסה לתפוס את ג'רי, ונתפס בכלוב. מעכתי לה את הפטמות, מוללתי קצת, ומשכתי קדימה. היא התעקשה להשאר צמודה אלי, למרות הכאב. ג'רי חיבר מגנט לתום, וכל הסכינים בבית עפו ושיפדו את החתול המסכן. הנחתי יד על צווארה, מרגיש אותה בולעת מהחלב עוד ועוד. נישקתי את כתפיה. היא סיימה עוד בקבוק, וקיבלה עוד בקבוק.

אחרי חמישה בקבוקים, ובערך חמש-עשרה פעמים שטום מת ואיכשהו המשיך לחיות, היא הוציאה את הבקבוק מהפה, והחזרתי את המוצץ. היא התחילה קצת להתפתל. משכתי אותה אלי, וחיבקתי חזק.

היא הוציאה בעצמה את המוצץ מהפה. "אלון, אני חושבת שאני צריכה…" הנחתי אצבע על הפה, והיא השתתקה.

"אני יודע, עינתי. אני יודע. אבל ילדה קטנה וטובה עושה פיפי בחיתול?"

יכולתי לשמוע את הגלגלים נעים בראשה, אבל היא החזירה את המוצץ לפה, והרפתה את גופה, נשענת עלי. אם מעולם לא ישבה בין רגליכם אשה ערומה מהממת, בחיתול, מתמסרת כל כך, אני ממליץ בחום. הסרט המשיך. האלימות המטופשת המשיכה, מצחיקה את הילדה הקטנה שלי. היא הצליחה להרשות לעצמה להתמסר לחווייה.

התחלתי לעסות את בטנה התחתונה. היא כבר לא היתה רפויה, נאבקת לא לשחרר את השלפוחית שלה. אבל המשכתי ללחוץ שם, מושך ומצמיד אותה אלי.

היא הסתובבה אלי, ותקעה בי מבט מלא תחינה. "לא, עינתי. לא. ילדה טובה עושה פיפי בחיתול."

דרך המוצץ, הפה שלה זעף. אבל היא חזרה לצפות בסרט.

לאט לאט היא התקשחה יותר. ואני המשכתי לעסות את איזור השלפוחית שלה. ולבסוף, היא לא היתה יכולה להתנגד עוד. היא נמתחה, יבבה, ונרפתה שוב. היא התנשמה בקצב מהיר.

"ילדה טובה. ילדה טובה. ילדה טובה". ליטפתי את שיערה וחיבקתי אותה.

"רגע, את אשכרה גמרת עכשיו?"

היא הנהנה במבוכה. חייכתי.

"ילדה טובה. עינתי טובה!"

היא הסתובבה אלי, והחליקה לרצפה. על ברכיה בין רגלי, היא התחילה להסיר את מכנסי ותחתוני. אפילו מבלי שהוריתי לה.

היא הוציאה את המוצץ מהפה, והחליפה אותו בזין שלי. הרשיתי לה. מוצץ זה מוצץ, נראה לי. וגם לי מגיע קצת פורקן.

hrgiger - זה ממש לא הקטע שלי, אבל זה מעולה.
לפני שנה
קטלב​(מתחלף) - גם לא הקטע שלי. סיפור. זה הכל. ואני מקווה שזה מספיק.
לפני שנה
ma​(נשלטת) - מעורר מחשבות מעניינות. לא נמשכת לזה, אבל כתוב היטב ומגרה.
לפני שנה
קטלב​(מתחלף) - בעולם האמיתי DDLG זה ממש לא בשבילי. יש לי ילדים אמיתיים משלי. אני לא יכול להתחבר למשחקים כאלו.
לפני שנה
ma​(נשלטת) - גם אני פחות בקטע...
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י