"האם אתה קושר שיבארי?", היא שאלה.
לכאורה שאלה פשוטה. והתשובה הקצרה היא "כן".
אבל בעצם, זאת שאלה גדולה בהרבה, שאנשים תמיד מצליחים להתווכח עליה.
שיבארי, כמו שאנחנו מכירים אותו היום, נולד לפני פחות ממאה שנה. במועדוני הפורנו ביפן תחת הכיבוש האמריקאי. היתה המון השפעה של סאיו איטו, אמן יפני פסיכי שפעל בראשית המאה ה-20. אם נשאל יפני אקראי מה זה "שיבארי", הוא יאמר שלקשור. לאו דווקא בני אדם. ובטח לא בסגנון ספציפי. אבל מי שקורא לעצמו היום קושר שיבארי מנסה להתחבר לאסתטיקה ספציפית. וכאן מתחילים הויכוחים.
בארץ, למשל, רוב הקושרים\ות עובדים עם חבל בקוטר ששה מילימטר. ואם במקרה בא לי לקשור בחבל ממש עבה בשביל האסתטיקה המיוחדת? יהיה מי שיאמר שזה לא שיבארי.
בארץ, רוב הקושרים עובדים עם חבלים של 7-8 מטר. בארה"ב הרוב עובדים עם חבלי 30 רגל. כתשעה מטרים. קושרים יפניים עובדים עם חבלי 6-7 מטרים. מי צודק? מי שיבארי אמיתי?
מה לגבי חבלים צבועים? מה לגבי חבלים מחומרים לא טבעיים? או אפילו סתם חבלים מכותנה? כותנה זה חומר טבעי(*), נגיש, עם צבעים עזים. וזול. למה לא כותנה?
מה עם שילוב אלמנטים אחרים? שלשלאות? טבעות אלומיניום של מטפסי הרים? תפוח בפה של הנקשר\ת? פרחים בשיערה?
ואם אני עושה בדיוק את אותה הרתמה, אבל עובד עם חבל יחיד ולא כפול - נהוג לעבוד עם חבלים כפולים - זה יהיה בעיני אנשים מסויימים "לא שיבארי".
והדיון הזה משעמם אותי. הגדרות זה משעמם. אם זה יפה, ואם זה בטוח, ואם זה מעביר את התחושה שאני מנסה להעביר - למה לא?
בשנת 1975 קווין הוציאו את "רפסודיה בוהמית". ובאמצע פתאום תקוע לו קטע אופראי. אז זה כבר לא שיר פופ\רוק? ובכלל, קווין היא להקת פופ או רוק?
אם אם השאלה עולה והדיון מגיע לרזולוציות הללו, קראו לי אמן פיוז'ן. או קראו לסגנון שלי אקלקטי. למדתי ועודני לומד ממורים לשיבארי בסטודיואים לשיבארי. אבל גם מסרטונים וספרים על קשרים של ימאים ומטפסי הרים. אם יש להם מה ללמד אותי, אני רוצה ללמוד.
(*) אל תקשרו עם כותנה. יש סיבות מעבר לאסתטיקה.
