לא פעם יוצא לי לראות כאן או בפייסבוק זלזול במונח הזה. ברעיון הזה. בסגנון הזה.
הזלזול נובע מכמה גורמים. קודם כל, אנשים אוהבים לזלזל. לזלזל בכל מה שלא מתאים להם. זלזול כזה הופך אותם לטובים יותר. למוצלחים יותר. לאותנטיים יותר. כלומר, לאמיתים יותר. וכל מי שלא כמוהם, הרי הוא מזוייף. בכל תחום, אנשים מנסים להיות השוער בפתח, ולהחליט מי ראוי להכנס ומי לא.
אבל הבעיה היותר רצינית היא חוסר הבנה. כי נו, לא באמת מאוד אכפת לי אם מישהו מתנשא עלי. אבל אם יש מישהי שהסגנון המדובר כן מתאים לה, והיא אפילו לא יודעת שהיא יכולה לחפש אותו, כאן הבעיה. בלי יכולת ההמשגה, בלי הידע שאפשר לרצות משהו, שהוא קיים ואפשרי, החיים שלנו ריקים יותר. חלק מחוסר ההבנה הוא מילולי. כשאני אומר "שליטה עדינה", אני לא מדבר על פחות שליטה לעומת השליטה ה"רגילה". שליטה עדינה היא לא (בהכרח) פחות אינטנסיבית, לא (בהכרח) פחות כואבת, ולא כוללת פחות התמסרות. אם כבר, אפשר אולי לדבר על "שליטה עדינה" לעומת "שליטה גסה".
נניח, אני שונא צעקות. אני לא אוהב לצעוק בעצמי, ואם מישהי צועקת עלי, זה לא מגרה אותי. להפך. זה די מכבה במהירות. אני לא אוהב גסות רוח. אם את איתי, את לא זונה טיפשה. את לא חור. או שלושה חורים. יש נשים שזה מה שהן מחפשות. לגיטימי. אני לא זה שיספק להן את זה. מי שאיתי, היא כרגע הדבר הכי נהדר בעולם. גם אם היא כרגע על הברכיים, עם הראש צמוד לרצפה.
זה לא אומר (בהכרח) שאני מכאיב פחות. זה כן אומר שאני מכיר בזאת שמולי כבן אדם, ומכבד אותה כאדם, גם אם כרגע אני מתעלל בה. ובאותה מידה, כשאני נשלט, אני לא מחפש להיות שק אגרוף, ולא מחפש להיות מדיח כלים או נהג. אני מחפש קודם כל את הקשר האנושי. ואם יש כזה, אין ספק שאסכים בשמחה להסיע אותך למרחקים גדולים. אם אני מחבב אותך, הרי שאני נהנה להיות בחברתך. למה שלא אסכים להסיע אותך?
כמובן, יש אינספור ניואנסים. כל אינטראקציה בין כל שולט\ת וכל נשלט\ת היא שונה. מה שאני עושה עם נשלטת אחת זה לא מה שיקרה עם נשלטת אחרת. אבל ככלל, מדובר בחווייה עוטפת ומחבקת יותר, חווייה שרואה את האדם שעומד מנגד. אז כן, אני יכול להצליף בך עם שלל כלים ומכשירים ולהכאיב באינספור דרכים. אבל זה לא זה, מבחינתי, בלי החיבה. אם אני לא מחבב מישהי, אני לא יכול לשלוט בה, וגם לא להשלט על ידה. אני לא יכול להתמסר, וגם לא באמת לקבל את ההתמסרות.
אז מי שיזלזל ימשיך לזלזל. מי שרוצה שיחפיצו אותה, תמשיך לרצות את זה. אבל תזכרו, זאת ממש לא הדרך היחידה.
אז אם זה מדבר אלייך, דברי איתי. אולי אני אפילו אחבב אותך מספיק. אולי אפילו את תחבבי אותי מספיק.
