כמעט כל פעילות קינקית מביאה איתה סכנות. אז תלמדו. תזהרו. תחקרו. תשאלו. אל תסמכו עלי. לכו לגוגל, ותשאלו אותו איך נותנים סטירות בצורה בטוחה.
ובכל זאת, כמה עקרונות.
א. תבקשו רשות. סליחה, סליחה, סליחה, אתם שולטים ושולטות קשוחים. אתם לא מבקשים רשות. אתם מוודאים שזה בסדר. אותו דבר, בטרמינולוגיה נוחה יותר לעיכול, אני מניח. בלי רשות, אל תעניקו.
ב. המיקום לסטירה הוא האיזור הרך של הלחי. לא באוזן. לא, לא, לא, לא! לא באוזן! אני מניח שאתן לא רוצות ללוות את הנשלט לחדר מיון, לטיפול בקרום תוף קרוע? וגם לא בעצם הלסת התחתונה. אימפקט בעצמות הוא תמיד כואב יותר. להזהר גם מהאף.
ג. לוודא שמי שחוטף את הסטירה עם פה סגור. אחרת, היא עלולה לנשוך לעצמה את הלשון. אחרת, הוא עוד עלול לסדוק שן. יש הטוענים שגם כשיש גאג בפה מומלץ לא לתת סטירה. אישית, זה נראה לי פחות קריטי.
ד. כמה שפחות תכשיטים. גם על היד הסוטרת, וגם פירסינג על פני הנשלטת. להזהר מהם. לא לפגוע בהם. להסיר טבעות לפני הסטירה, או להזהר כפליים. להזהר גם מעגילים גדולים ומתנופפים.
ה. ציפורניים ארוכות? להזהר.
ו. את הסטירה יש לתת עם האצבעות. לא עם העצם שבבסיס האצבעות (עצמות המסרק), ובטח לא עם עצמות בסיס כף היד. סטירה עם האצבעות גם מחייבת אתכן ליותר שליטה עצמית, גם מורידה את הסיכון לפגיעה אקראית באוזן, וגם פחות מסוכנת ככלל. קשה יותר לשבור אף או עצמות אחרות כשמשתמשים באצבעות.
ז. תהיו בשליטה כל הזמן. שליטה עצמית. אתם שולטים וכל זה, לא? אז תשלטו. קודם כל בעצמכם. המנעו מחבטות לפנים מתוך כעס, או כל אלמנט אחר שמגביל את שיקול הדעת שלכן. כשולטות, האחריות בידיים שלכן. אל תבזו אותה.
אבל אל תשאלו אותי. מה אני כבר יודע. לכו לשאול את גוגל. יש בגוגל המון מידע.
