בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני שנה. 19 ביולי 2023 בשעה 7:52

עקדי אותי לכיסא המטבח, נתצי את כסי, גזזי מחלפותי, ומשפתי תסחט ההללויה.

מותק, הייתי כאן כבר. אני מכיר את החדר. פסעתי על הרצפה הזאת. חייתי לבד, כשעוד לא הכרתי אותך. ניסך מונף בחוצות העיר, האהבה אינה מסע נצחון. היא צוננת, והיא מרוסקת, ההללויה.

הללויה?

הללויה?

עשיתי את המיטב. מה זה כבר היה שווה? לא חשתי דבר, אז ניסיתי לגעת. חי נפשי, אני גלוי לחלוטין. וגם אם הכל בהחלט השתבש, אני מקווה להתייצב מול גבירת השיר, ומה כבר יהיה לי לומר, חוץ מהללויה? הרקידי אותי ליופייך, כעם כינור בלהבות. הרקידי אותי למרות חרדותי, הרקידי אותי, עד שהשלווה תגיע. הקימי אוהל מקלט, גם אם כל חוטיו פרומים. הרקידי אותי - עד הקצה. הללויה!

הללויה?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י