אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על הגדה

היא טוענת שהפוסטים שלי לא ברורים.
היא טוענת שכל פוסט שלי צריך להקרא פעמיים, וגם אז הוא כנראה לא יובן.

ואני? אני אוהב לשון סגי נהור. אני ציני, אירוני, סרקסטי, אופטימי, מאמין בבני אדם, מתנשא על בני אדם, אוהב את כולם ושונא את כולם. לא בהכרח בסדר הזה.
ואם לקרוא את הפוסטים שלי פעמיים מספיקים לכן כדי להבין, בואו נכיר!
לפני 10 חודשים. 19 ביולי 2023 בשעה 10:54

בחורשה עתיקה. בחוף הים בלילה. ביריד פיות. בכביש סואן.
צריך לפקוח את העיניים. ולראות. כי לא מספיק להרגיש. צריך לדעת. ואז להרחיב את הריאות. ולשאוף. את היובש והרטיבות והניחוחות והפרומונים והמשקל והמוזיקה של העולם. צריך להכניס פנימה את כל הקצב וכל מה שאיננו וכל מה שיכול להיות. את החיוך שלה ואת אגלי הזיעה והצמרמורת שהיא חושבת שנעימה לה, וכנראה צודקת. קסם מקבלים. אי אפשר לקחת אותו בכוח. אי אפשר לכפות על העולם להכנע לך, אפשר רק לבקש. ולהתמסר לקסם, ולתת לו בזרום במערכת הלימפה שלך. לתת לו לפעום במערכת העצבי ההיקפית. לרטוט בעצבים הקרניאלים.ללהוט ולהקפיא אותך בו זמנים, בצבעים שלא ידעת על קיומם. קסם לא לוקחים. קסם מקבלים. וניתן ואפשר וצריך לבנות את העולם בו הקסם מגיע אליך. וצריך לבקש.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י