לפני 18 שנים. 2 במאי 2005 בשעה 3:38
(שלום חנוך, וההמשך לא פחות יפה).
כשעוברות עליי טלטלות רגשיות, אני מאבדת יכולות בסיסיות, כמו לאכול כמו שצריך, לישון, להירגע. אלה יכולות להיות טלטלות מהסוג העצוב או המשמח, זה לא ממש משנה, כי למה לישון כשאפשר לחשוב, להרהר, ולחשוב עוד קצת על מה שהיה ומה ש(אולי) יהיה, ולנתח בדיוק (אבל בדיוק) את הכל, עד הפרט הזעיר ביותר?
אז אני לא כל כך ישנה לאחרונה, וגם לא ממש אוכלת, כי מי מתעניין בדברים חומריים, כשאפשר לבלבל לעצמי במוח בנוגע למה אמרתי, מה הוא אמר, ולמה לא אמרתי את כל מה שרציתי לומר. מי אמר בת 16 ולא קיבל?