אז בסופ"ש הנווד שוב הגיע לישון איתי.
אכלנו טייקאווי, דיברנו לא מעט. בשלב מסוים כבר נהייתי קצרת רוח ורציתי שנלך למיטה. הוא התעקש שנמשיך לדבר עוד קצת (מה אתה ילדה?).
הסנפתי אותו והוא הריח מזיעה. אני אוהבת את הריח הזה. אבל בסופו של דבר, אחרי שהוא עשה לי מאוד נעים, הלך להתקלח. אחר כך חזר למיטה ולא עברו 5 דקות והוא נרדם. ככה משאיר אותי ערה עם הורמונים משתוללים - אין לך לב?
גם בבוקר, אחרי שהתקלחתי ורגע לפני שהייתי צריכה לצאת, שוב מנסה להעיר אותו. והוא מחבק ומנשק ומלטף, אבל לא מזיין.
ואני תוהה ביני לבין עצמי, למה?
וכשאני רואה אותו, אני נלחצת (תמיד אני לחוצה). רק חושבת על הסקס שהולך להיות, איך אני הולכת לעוף באוויר. והוא תמיד נוגע בי בהתחלה בערמומיות שאני מאוד אוהבת. שולח ידיים לתחתונים שלי ככה סתם, בזמן שאנחנו על המיטה, ואני מספרת לו סיפורים.
ואז כשהאצבע שלו נכנסת אליי אני משתתקת. נרגעת. סוף סוף מקבלת את מה שרציתי. העיניים מתגלגלות אחורה, הנשימה מתקצרת, ואני תמיד שואלת "אני רטובה?", רק כדי לשמוע עד כמה כן. "מאוד", הוא אומר לי.
אני אוהבת מאוד את הסקס איתו, כי תמיד הוא מחזיק אותי חזק. מקבע. ככה אני רוצה את זה. ויש משהו נורא קינקי וכיפי לשכב עם גבר בפער של 17 שנה ממך.
בפעם האחרונה הוא השתמש בפה שלי לעינוג מלא שלו. שכב על המיטה והראש שלי על הזין שלו מהצד. מעלה ומוריד אותי, מוריד ומעלה, עד שהוא גומר לי בפה.
אז כשהוא מגיע אליי ככה, חסר כוחות ונרדם לי במיטה, זה גורם לי לתהות למה בכלל הוא בא. אני מתחברת אליו דרך הסקס והמגע, ובלעדי זה, החוויה לא שלמה. לפעמים זה גורם לי להרגיש שאני אפילו רוצה את זה יותר ממנו, ואז זה בכלל נורא.
אז נשיקה וחיבוק ואני משאירה אותו במיטה.
חייבת ללכת.
עד הפעם הבאה.
שיהיה שבוע טוב.