בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Story Goes To Hollywood

כל מי שלמד תיאטרון יודע שהמופע חייב להימשך.
לא שלמדתי תיאטרון, אני מאלה שכותבים את ההצגה.
לפני 3 שנים. יום שבת, 11 בנובמבר 2023 בשעה 13:04

 

Is that all there is?

Is that all there is?

If that's all there is my friends

Then let's keep dancing

Let's break out the booze and have a ball

If that's all there is

 

בזכות השיר הזה מתחשק לי לערוך מסיבה :)

 

 

 

במסגרת אירועי שישי:

- 22:00 - הוא אוסף אותי במכוניתו ואנחנו נוסעים לבר. אנחנו מדברים ומכירים. שיחה שלעיתים לא רעה. הוא מאוד ביישן וצעיר :)

- 00:30 - הוא מחזיר אותי הביתה. אני מציעה לו לעלות אליי לשמוע תקליטים. קצת מתחרפנת מהלחץ. בסוף אחרי הרבה זמן של התלבטות ומשחקים, שמה עליו את הראש והוא מלטף אותי.

- 01:00 - אנחנו נכנסים למיטה שלי. אני מציעה, במלוא הרצינות, ערב של ליטופים וחיבוקים, הוא לוקח את זה.

04:30 - אני קולטת שעשינו פורפליי במשך 3.5 שעות. 3.5 שעות שאני מחרפנת אותו בלי לשכב. "למה את עושה לי את זה?", "פאק. את מדהימה. את מטריפה אותי. אף פעם לא היה לי דבר כזה." "בקטע טוב?", אני שואלת. לגמרי. אנחנו מסיימים כשאני בלי תחתונים, שמה עליו את הרגליים על הכתפיים. מצחקקת. "טוב, זה הכי סדיסטי שלי כנראה".

05:30 - מכינה תה. עוד שחנ"ש על הספות. מסאז'ים עם קרם. 

06:00 - סיגריה שלו. הוא מחוק מעייפות. לאורך כל הזמן הזה, אני יודעת שהוא רוצה משהו שאני לא נותנת לו. אני יודעת שהגבול יגיע כשהוא יילך. אני פעם אחר פעם אומרת "לא." בביטחון. ושהוא מוזמן ללכת אם לא מתאים. הוא נשאר כל פעם מחדש.

07:00 - נכנסים שוב למיטה ומתלטפים. ופתאום אני נרדמת בידיים שלו. הגוף שלי כל כך חם והוא אומר לי שגם מאוד נעים. אנחנו נחשפים בדברים של הבפנים. "אמא אמרה לי שגברים לא ירצו אותי בגלל שאני לא רזה", לו יש דיכאון קליני (כמה מוכר, אהמ,  הראשון).

08:30 - מתעוררת. "חלמתי עליך! היית אתיופי. בבית של אמא שלי. כמה אחים יש לך? בחלום היו לך 5!". הוא צוחק ממני. אני מלמדת אותו איך אני גומרת ואכן האורגזמה מגיעה והיא חזקה. אני מרגישה שהוא כל כך צעיר ממני ונחמד להיות בשליטה על הסיטואציה. "אפשר קצת מגע?". האמרה הזו מגיעה מיד אחרי האורגזמה שלי. בהתחלה אני מנומסת. בבקשה הרביעית אני אומרת "למצוץ לך? לא. אתה רוצה שאעשה את זה בלי רצון?!" הוא משתתק.

09:30 - יושבים עם קפה מול הים. מדברים על האינסוף של המספרים, על תורת הקבוצות ואלף אפס.

נפרדים. והוא ישמח לראות אותי שוב.

 

למה עשיתי את זה, מותק?

כי זה היה נורא כיף. 

 

 

שבוע טוב וקל.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י