לה וידה לוקה

יקירתי,

שש שנים עברו מאז נפגשנו לאחרונה. היית ונילית וסטרייטית, עשית לי טיזינג בצ'אט ואמרת שלעולם לא תהיי שפחה ובטח לא של אשה. אני עניתי שתוך שבועיים את תבקשי ממני להיות שלי ואכן כך היה.

הקשר שלנו היה קסום ונפלא וכמה שהוא נגע יותר, ברחת יותר, עד שלבסוף הודעת לי שאת חולמת על בית, גבר ומשפחה וכל עוד אני בשטח, את לא תצליחי להתקרב לגבר ולהתאהב בו. כיבדתי את בקשתך והלכתי לדרכי ותמיד נשארת כאן, בליבי, כזכרון מתוק על אשה שאהבתי.

וכל השנים האלה כיבדתי את בקשתך ולא ניסיתי ליצור קשר. מדי פעם נזכרתי בך ובתקופה היפה שלנו בחיבה.
וזה היה נשאר בדיוק כך, לולא עבדי לשעבר, זה שאיתו עשיתי לך סשן משותף, התקשר וסיפר לי שחלם עלייך חלום רע. מאד רע. וכמה שניסיתי להתעלם, לא הצלחתי ושלחתי לך הודעה.

את יודעת, יש קשרים שלא משנה כמה זמן עבר מאז שהסתיימו, תמיד יהיו יקרים ללבי. את קשר כזה. היית הילדונת שלי ואשה שאני אוהבת. תמיד אדאג לך, למרות שאני בקשר אוהב, מספק, מרגש ונפלא.

מבטיחה שאני לא מתכוונת להפר את שלוותך בשום צורה. ואם את עדיין מציצה כאן בכלוב, את יכולה להשאיר הודעה גם כאן. אשמח לדעת שהכל בסדר איתך ושהגשמת את חלומך.

בליסנה
(אניגמטית בשבילך)