אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתאילנד הוא האסתטיקה של הדברים, העיצובים, ה"שיק" של הכל. לצד העוני הנורא, השירותים התורכיים, ריחות הדגים המצחינים, קיימת תאילנד אחרת. בתי המלון מקפידים על עיצוב פנים וחוץ מדהימים. המסעדות, אפילו הפשוטות ביותר, מקפידות על מנה מעוצבת בצלחת (במסעדת פועלים אחת קיבלנו את האורז מוגש בצורת כוכב), המקדשים מעוצבים בדגש על סימטריה וקישוטים, אפילו הקיטשיים ביותר שבהם, יפהפיים.
אבל יפה מכל הוא העיצוב של הטבע, זה שאף מעצב אנושי לא יכול להתחרות בו. הפרחים הם יצירת אמנות מדהימה. בטיוליי הקודמים צילמתי כל כך הרבה פרחים ורצתי אחר כך למשתלות והתחננתי שימצאו לי פרחים כאלה או דומים - אך לשווא.
וסידורי הפרחים המהממים. כמה הם עושים לי חשק ללמוד שזירת פרחים או לפחות לנסות בעצמי בבית.
והים. סתם לשבת כמה דקות מול הים ולהרגיש את היופי והרוגע זורמים לך בורידים או לשבת במסעדה מקסימה מולו, כשהכיסאות מוארים בתאורה מיוחדת ולצפות בסירות הדייגים שבות לביתן.
להיות בבית מלון עם בריכה פרטית, רק שלי, לשחות בעירום, הרחק מעין העולם ולדעת שאת שם, מרחק 11 שעות טיסה ממני, האשה שאני אוהבת ושכל כך הייתי רוצה שתראה את היופי הזה איתי. לשכב בערסל מול הים ולחשוב עלייך.
אז הנה הוא כאן, או קצת ממנו, כדי שתחלקי בו איתי. עם כל היופי הזה, אני לא מפסיקה להתגעגע אלייך.
גם אתם מוזמנים:)
וזהו. בשבת בבוקר אני נוחתת. מחכה בקוצר רוח, למרות שלא יהיה קל להפרד מתחושת המלכות האמיתית שמלווה אותי כאן. פשוט מדהים: התאילנדים בבתי המלון מצדיעים לשיחיה ומתכופפים כשהם עוברים לידי. מספקים לנו את צרכינו שנייה לפני שאנחנו חושבים עליהם ואנחנו בבתי מלון מדהימים, שבדרך כלל מבקשים מחירים מופקעים ובגלל שאנחנו לא בעונה, דורשים מאיתנו מחירים מגוחכים (למשל, 700 שקל לוילה שלושה חדרים+בריכה פרטית+ איי פוד פרטי לנו בחדר).
נשיקות.
לפני 17 שנים. 4 באוקטובר 2007 בשעה 16:51
