לה וידה לוקה

זויה ידעה שהיא מיהרה מדי. "מה קרה לך? שכחת שכדי לתפוס את הטרף הצייד חייב להיות סבלן?", חשבה לעצמה. היא היתה חרמנית על הבחורה הצעירה הזאת והחרמנות גרמה לה לא לחשוב בהגיון. לא מתאים לה. שחף תגיע, היא ידעה זאת בוודאות, כפי שידעה שאם תיקח אותה עכשיו, מיד, הילדונת תתמסר, אך תברח על נפשה במהירות ולא זאת היתה כוונתה. "סבלנות של בדואי", שיננה לעצמה והלכה להחליף לבגדים נוחים יותר.

שחף התייצבה מול הדלת בדיוק כעבור שעה, כולה מתנשפת ומיוזעת. היא לא האמינה שהצליחה להגיע בזמן. המחשבות לא הפסיקו להטריד אותה. למה חזרה? היא בכלל לא לסבית, האם זה באמת רק בגלל הרצון שלה להתקבל למכללה ואם כן, אז למה לעזעזל הלב שלה דופק כמו משוגע ופרפרים מתעופפים לה בבטן? מה האשה הזאת עומדת לעשות בה? היא התכוננה לגרוע מכל - זויה תפשיט אותה, תתבונן בה במבטי הרנטגן שלה, היא תיגע בה, היא תדפוק אותה... לשחף כבר יצא לשמוע על מה לסביות עושות זו לזו ועצם המחשבה גרמה לה להסמיק ולרעוד מפחד ואולי גם מציפייה. אבל לזויה היו תוכניות אחרות.

"יופי, מותק, הגעת בזמן", אמרה לשחף, כאילו היו שתי חברות שקבעו לכוס קפה. "מה זאת הזיעה הזאת? גועל נפש. חכי, אביא לך בגדים להחלפה. הטרנינג שלי יתאים לך". היא עזבה את שחף בפתח הדלת וחזרה עם מכנסי טייץ צמודים וחולצת בטן. שחף לא האמינה שתאלץ ללבוש את הבגדים החושפניים האלה, נראה כאילו עדיף כבר להיות ערומה מלחוש את הטייץ נתקע לה בחריץ בין רגליה ואת החולצונת הזאת נדבקת לשדיה הגדולים, אבל היא ידעה שאין טעם להתווכח. "אין בעיה", אמרה לזויה, "איפה האמבטיה?".

"איפה האמבטיה, גבירתי", מיהרה זויה לתקן אותה, "מעכשיו כל משפט שלך יסתיים במילה הזאת, שמשייכת אותך אליי כרכושי הפרטי."
.
צמרמורת עברה בגופה של שחף, כשענתה, "כן גבירתי".

היא מיהרה להתרחץ, מרגישה שהמים ששוטפים את גופה, רק מגרים אותו יותר, במקום להרגיעו. מה יקרה כשתצא מהאמבטיה? מה יקרה לה?

זויה החליטה לשחק לאט לאט, בקצב שיגרום לשחף להרגע. כל כך להרגע עד שתבשיל להיות הטרף הטעים ביותר שידעה. כששחף יצאה מהמקלחת היא סקרה את גופה ונהנתה מהתוצאה. כמה שהיא תהיה יפה בלי הבגדים. הטרנינג הלבן התאים כל כך לגופה בצבע הזית. השדיים שלה בלטו, הפיטמות עמדו לכבודה, כמה שיהיה כיף לשחק בהן, להתעלל בהן. היא הסיטה את המחשבות החרמניות מראשה ואמרה, "קדימה, יש לנו תיק עבודות לעבוד עליו ודבר ראשון שנעשה זה לעבוד על הדימיון והיצירתיות שלך שלוקים בחסר. תשבי ליד השולחן ותתחילי להכין שיעורי בית. הנה התרגיל עליו את צריכה לעבוד: תכתבי פנטזיה. פנטזיה מינית. בואי נראה לאן הדימיון שלך מסוגל להגיע. הפנטזיה יכולה להיות בכל ואריאציה, אבל יש לה סייג אחד - הגיבורות שלה הן את. ואני ושמה של הפנטזיה הוא 'אילופה של שחף'. זויה נהנתה מכמה שהיא מרושעת. שחף התחילה להבין אט אט לאן נפלה.