לה וידה לוקה

פיץ ופיצה הלכו היום לראשונה לגן ואין הרבה דברים שריגשו אותי בחיים כמו האירוע ההיסטורי הזה בחייהם. ודי, אל תגידו שאני נסחפת. אני? מה פתאם?

הובלתי אותם לגן ברגשות מעורבים. מצד אחד, באושר רב על כך שאחזור להיות של עצמי לחצי יום והמחשבות על הקריירה החדשה שלי, הפעילות בחדר הכושר ופעילויות מענגות נוספות שאוכל לעשות מעתה,עשו לי שמח בלב. מצד שני, נתקפתי אימה. מעכשיו הם נכנסים להילוך ראשון בתהליך חיברות שלי אין חלק בו והילדים האלה שיקיפו אותם הגננות והמטפלות, ישפיעו על עיצובם כבני אדם, לא פחות ממני.

הגננות קיבלו אותם בשמחה ובחיבוקים ובקריאות התפעלות של "יה איזה מתוקים" ו"הוא דומה לך, היא? היא מקסימה". בדקות הראשונות הם נצמדו אליי והחיבוקים שלהם זה הדבר הכי נעים בעולם. אחר כך שיחררתי והם השתחררו.

פיץ, הילד הסקרן והאהוב שלי, שלא מתחיל את הבוקר בלי לשחק בפיטמות של אמא, כאילו היו כפתורים של מעלית, התחיל מיד לחקור את המרחב ואת הצעצועים. פיצה לא נרגעה עד שלא עשתה סיבוב סביב כל ההורים ועד שכולם הסכימו שהיא יפה, משגעת ומתוקה. רק אז היא נרגעה והחלה לחייך שוב ולשחק, נצמדת למראה הגדולה ובודקת את דמותה כל כמה דקות, זורקת חיוכי כוכבת לכל כיוון אפשרי.

אני כל כך גאה בילדה הזאת. היא היתה דומיננטית עוד בבטן וכשהיו בעיטות היה ברור שהן מהצד שלה. אחיה פחות מרוצה מהעניין, במיוחד כשהיא מורידה לו את החיתול ומצליפה בישבנו ולא,היא לא ראתה את זה בבית. כשהוא מעצבן אותה היא נושכת אותו או עושה לו ספנקינג וכשאני כועסת, היא זורקת לי חיוך ממיס, שמאד מקשה על הכעס.

ולא נרשמו שום ארועים דרמטיים, פרט לכך שבשבועיים הקרובים אמא הולכת לגן ונשארת בגן כל יום לשעתיים. זו ילדותי השנייה.

בדרך חזרה הביתה פגשתי אמא לסבית של אחת הילדות בגן. שמתי לב שהיא מסתכלת עליי במהלך המפגש והיה לי נדמה שהיא בודקת אם אני בקטע. קשקשנו קצת ושאלתי לשמה. כשהיא ענתה ידעתי מיד שזו עו"ד שהאקסית שלי התייעצה איתה פעם. שאלתי אותה אם היא מכירה אותה, היא אמרה שבטח ונו, מה שלומנו וכמה היא התפלאה לשמוע שהשלישיה הזאת שלנו מצליחה. הסברתי לה שהיא ממש לא מצליחה ואפילו נכשלה כשלון חרוץ ושנפרדנו לפני שלושה שבועות. היה לה נורא חשוב לשמוע מי נפרדה ממי, הסברתי את הפרטים, גילינו שאנחנו שכנות וקבענו שנפגש פעם עם הילדים.

ויש ריח של התחלה חדשה באוויר וחופש ואפילו שמחה ונעימות וכיף. ואני גאה כאמא אווזה ורק עוד שבועיים של גן ואהיה הכי חופשיה שיש להגשים את כל מה שאני רוצה.