אני טובה במילים, אבל לא טובה בהשתפכויות, אז בואו נגיד את זה ודי.
אני שמחה בכן. אני ממוזלת בכן. שנים שהיו לי רק חברים גברים כי לא באמת בטחתי באף אשה כחברה, חשבתי שכולן לא יודעות לפרגן באמת. הניסיון, אתן יודעות. ואז הגיעה איזה זרה אחת והפכה את עולמי והיתה שם לצידי כשהייתי הכי קרובה והכי רחוקה, הכי משתפת והכי מסתגרת והשנה, דווקא בהכי דאון שלי, באתן גם אתן והוכחתן לי שזה לא חד פעמי, שיש עוד נשים נפלאות כאלה שמסתובבות בעולם ויודעות להיות חברות אמת, לחבק, להכיל, לאהוב, להקשיב, לפנק, לנער ולהיות שם באמת, בטוב וברע, בלי טיפת שיפוטיות, כמו שחברות אמת אמורות להיות באגדות. אתן כמיהה שהתגשמה ואני אוהבת כל אחת מכן בהכי עמוק שיש. תודה שאתן כאן ותודה על אתמול בערב שמילא לי את הלב בשמחה.
ותודה לעוד חברה אחת, שלא היתה אתמול, אבל נמצאת איתי בלב ובחיים, גם מרחוק וגם מקרוב. זאתי עם האש.
לפני 15 שנים. 4 בנובמבר 2009 בשעה 18:49
