צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 16 שנים. יום רביעי, 28 באוקטובר 2009 בשעה 7:56

פעם בשבוע
באופן קבוע
הלב שלי נקרע
מלראות את הקליפה
של אבא'שלי
הכי בעולם.
שכבר לא שם.
הוא לא שם.
הוא לא.
הוא שם.

* וקראתי שממליצים לחולי פרקינסון ואלצהיימר לעשן ג'וינטים. זה אפילו חוקי.
"אבא בא לך? לארגן לך משהו יפה כזה? מגולגל?", שאלתי בצחוק אחרי שסיפרתי לו על המחקר.
הוא לא אומר מילה, רק מהנהן בראש ומחייך. בחיוך של מי שהיה פעם אבא שלי. השובב. החכם,הנהנתן.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י