לפני עשר שנים חדרה לחיי, בחדירה בלתי חוקית בעליל וללא חומרי סיכוך, אשה אחת, שבמראה ראשון ניתן היה לטעות ולחשוב שהיא סאבית. טוב נו, אולי זה בגלל שלקח לנו שנתיים להפגש באמת ולהיווכח באמת המרה - הסאבית האמורה היא דומית מסוקסת נוראה ואכזרית, שמאז ועד היום מצליפה בי בלשונה החדה, אך המיומנת, בכל פעם שאני חורגת מהקווים או סתם פוגעת באושרי במו ידיי.
מאז עברנו תלאות ומהמורות, הגענו לבת ים בכל פעם שניסינו להגיע ליפו, נשמנו המון אפייררר יחד, רבנו, השלמנו, חגגנו, השתכרנו, התחלנו עם בחורים חסרי ישע, לבושים במדי משרתות צרפתיות, בכינו וניגבנו דמעות, התמסג'נו קלות בריחות תפוז ענוגים, התעללנו מינית בחוני המעגל ובעיקר -צחקנו המון יחד. בואו נגיד שאם הסטטיסטיקה מצביעה על כך שאני נקרעת מצחוק עשר פעמים בשנה, תשעה קבין של צחוק באים מהקביים שהאשה הזאת תוקעת לי בצלעות, בכל אחד ממפגשינו.
זרונת, חברתי היקרה,
אני אוהבת אותך יותר משניתן לתאר,
את חשובה בחיי יותר משניתן להמחיש,
את מתנה גדולה שזכיתי בה, השדה יודעת למה,
אני מאחלת לך את כל הטוב שיש לעולם הזה להציע,
שתתענגי עליו כמו שאת יודעת להתענג,
שהעולם יתן לך עוד ועוד סיבות לצחוק.
שהשפע יציף אותך כמו גלי העונג המיני,
שהטוסיק שלך יתאדם מהסיבות הנכונות ומהאיש הנכון,
שתאהבי ויאהבו אותך עד שהלב יתפקע מאושר.
מזל טוב, אהובה שלי.
לפני 15 שנים. 22 באוקטובר 2009 בשעה 6:07
