לה וידה לוקה

שישה ימים בלי סיגריות ואני לא יכולה שלא להסיק מסקנה אחת משמעותית: גמילה זה תהליך מחרמן.
ההתחלה היתה סיוטית, טיפסתי על הקירות, נכנסתי לקריזים ושאפתי בסתר כמה שלוקים של עשן מסריח, עד שנרגעתי. ולא, אני לא רגועה, אני מאד מאד לא רגועה. כל סיגריה שמדליקים לידי גורמת לי לתשוקה אוראלית בלתי מוסברת ולתשוקה בכלל.

אתמול לי ולאור היתה שיחת נפש. דיברנו על פנטזיות בלתי ממומשות בקשר שלנו. בכל קשר צריך לעשות ויתורים ושתינו עשינו כאלה בקשר שלנו. אני ויתרתי על שליטה בעבדים והיא ויתרה על שליטה בשפחות. ודיברנו על זה שקשר שמטרתו לעשות נפלא אחת לשניה ולאהוב, לא אמור להגביל - להפך. אני מודה ששתינו היינו חרמניות במיוחד, כשהתחלנו לפנטז יחד על מימוש הפנטזיות שהדחקנו. התחלנו לדמיין מה נעשה יחד לשפחה ומה נעשה יחד לעבד. בתום השיחה רצתי למיטה שלי לבצע בי את זממי, אבל נרדמתי:)

קמתי בבוקר וגיליתי מכתב במייל שלי. השורה התחתונה - יאללה, בואי נעשה את זה, למה לוותר על חלומות? צבטתי את עצמי לבדוק שאני לא חולמת וגיליתי שני דברים: א. אני צובטת ממש כואב, ב. לא חלמתי.

אז זהו, קבענו לעצמנו כמה כללים ואנחנו הולכות לממש את זה. הכלל הראשון שמדובר בחוויה חד פעמית ובלתי מתמשכת - שתינו יחד פעם אחת עם עבד ופעם אחת עם שפחה (לא סשן משותף לשפחה ולעבד). הכלל השני: המשתתפים לא יהיו כאלה שלאחת מאיתנו היה קשר רומנטי איתם.

אז מה אנחנו מחפשות? שותף ושותפה שרוצים בדיוק כמונו חוויה בלתי נשכחת חד פעמית, שאוהבים שליטה מנטלית ופיזית, מאד ורבאליים, אוהבים ויודעים לשחק, לצחוק ולזרום, בריאים, נקיים, מקסימים ומתמסרים בסשן עצמו, מוכנים ללכת רחוק במימוש הפנטזיה, רק בעלי ניסיון ואמיצים במיוחד. המעוניינים/ות יכולים לפנות בפרטי או כאן, אליי או לאור (השליטה).

וערב של הגשמת פנטזיות לכולם.