רק היום אני מרגישה שבאמת נחתתי. המעבר מהחום הפיזי והרוחני של תאילנד, לישראל הצוננת וה..איך נאמר את זה? מאותגרת מצב-רוחית, היה קשה. זה בצירוף הפסקת העישון ואיזה בדיקה חשובה שהייתי צריכה לעשות, הוציאו אותי לגמרי ממצב החיוך והשאנטי-שאנטי, שדבק בי בפוקט.
ויום חדש. קמתי וגיליתי שלראשונה מזה שנה וקצת, שוב גדלו לי הציפורניים בידיים. בארץ אני מקפידה לגזור אותן כדי לא לפצוע את קלייר בסשנים ומחוץ להם. ופתאם נזכרתי כמה אני אוהבת לק ולהתגנדר, אז מרחתי לק בצבע בורדו שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים וחיכיתי רק לעצמי שאחזור ואם אני לא טועה, אני שומעת את עצמי נוקשת בדלת ומחכה לי שאפתח. איך אמרו את זה?
פפפפ-תתת-וווו-חחחח (אחרי מה שסלטי צבר עשו לשכונת חיים, לי מותר להתעלל קצת בקרובים קרובים).
ומה קלייר ואני נעשה עם הציפורניים? יש לי הרגשה שנמצא איזה רעיון יצירתי...
לפני 18 שנים. 27 באפריל 2006 בשעה 8:29
