לה וידה לוקה

קייט רצתה לצבוט את עצמה כדי לבדוק שהיא לא באמצע של איזה חלום רע במיוחד, אבל היו לה כמה בעיות עם הרעיון היצירתי הזה. ראשית, ידיה היו קשורות, שנית, כאב לה מספיק גם כך והיא תהתה אם הפיטמה שלה תשוב להיות נעימה ורכה אי פעם ולסיום - נראה היה שלמכשפה גרטה היו תוכניות אחרות לגמרי עבורה.

"אז ככה, זנזונת", אמרה גרטה, "מדי שנה אני מאמצת לי שפחה חדשה ועבד חדש. ולפני שאמשיך, אני ממליצה לך בחום לסתום את פיך, אחרת אאלץ לסגור אותו באופן הרמטי".

קייט האמינה לה וסתמה, מקשיבה בהלם מוחלט.

"השפחה עוברת אצלי חינוך קפדני ביותר. תפקידה של שפחה טובה לציית, ללא שאלות, ללא תהיות ובמהירות. לא תצייתי? תענשי. לא תצייתי מהר? תענשי, תשאלי שאלות בלי רשות? תענשי, תהיי זנזונת טובה? תענשי כשיבוא לי", גרטה צחקה את הצחוק המרושע שלה.
"את רוצה לשאול משהו זנזונת, לפני שאני ממשיכה?"

"ככ...ככן", ענתה קייט, "אפשר לשכוח מכל הסיפור הזה? אני אלך עכשיו ושתינו נשכח מזה שהגעתי. האופציה השנייה היא שברגע שאוכל אברח ואסגיר אותך למשטרה. לא נראה לי שתאהבי את הפרסום השלילי, המאסר והישיבה בכלא, זה לא יהלום לך לחלוק".

פנייה של גרטה התקדרו. "אני רואה שבחרת להיות חצופה, שפחה. אין בעיה. אני כבר מתחילה לעבוד על שיפור נימוסיך. אנחנו הגרמנים ידועים בנימוסינו הטובים, בקרוב את תהיי המומחית מספר אחד לנימוסים והליכות".

גרטה סימנה להנס בעיניה בלבד. זה שיחרר את כבליה של קייט והוליך אותה כשהיא מתפתלת ומנסה להשתחרר לעבר הקמין הבוער. מעליו היו תלויים שני ווים גדולים. במיומנות קשר את גופה העירום של קייט לווים, הידק את ידיה ורגליה, כך שישבנה פנה לחדר ובטנה נותרה סנטימטרים ספורים מהאש.

"אני אצליף בך עכשיו, זנזונת ואת לא תזוזי. חבל שהבשר הלבן והיפה הזה יקבל כוויה", פסקה גרטה והחלה ללטף את שוט הרצועות האדום שבידה. אני אמשיך עד שתאמרי "סליחה גבירתי" ואז נראה מה אחליט לעשות בך".

קייט נשבעה לעצמה שלא תתנצל בפני המכשפה הפסיכית הזאת לעולם. יכאב כמה שיכאב. היא לא העריכה נכונה את כישוריה של המכשפה בהצלפות.

שריקת השוט נשמעה באוויר לשניה ואז הוטחה בישבנה הלבן של קייט. הצרחה השתחררה מפיה ללא שליטה. ההצלפות הבאות היו חדות וכואבות לא פחות. "אני לא אשבר, אני לא אשבר", שיננה קייט לעצמה כשהיא מנסה לעצור את הצרחות והדמעות, אבל רגע, אאוצצצצצצ הייייייייייייייייי ההצלפה הבאה כוונה בדיוק רב אל בין רגליה. די, זה בלתי נסבל "תפסיקי יה פסיכופטית שרמוטה", קיללה קייט בעברית.
גבירתה חייכה והשיבה " רק אחרי שתתנצלי שפחה". היא לא יכלה יותר, היא תגיד לפסיכית מה שהיא רוצה ואז תמצא דרך להמלט
"סליחה גבירתי", אמרה בקול מהוסס.

"הרבה יותר טוב כך, נכון זנזונת?", אמרה המכשפה וליטפה את ישבנה הדואב של קייט. סימון נוסף והנס שיחרר את קייט מהווים.
"כרעי על ברכייך, רגליים פשוקות", ציוותה גרטה. קייט צייתה כשהיא מקללת בכל שפה שידעה בליבה.

"כך זונה טובה וצייתנית מקבלת את פני גבירתה", הסבירה גרטה "ותשפילי עיניים", שפחה לא מעזה להתבונן בעיני גבירתה".

קייט השפילה את עיניה, חשה עירומה מאי פעם והחלה לתכנן בליבה מה תעשה למכשפה חולת הנפש ברגע שתצליח להשתחרר.
היא לא ידעה שהשנה הזאת תהיה השנה המשמעותית בחייה, שנה שבה תהפוך מאשה לשפחת המין של גבירתה ושל כל מי שגבירתה בחרה לחלוק בה.

(כן, כן - המשך יבוא)