אני רוצה לקחת אותך, כך, בלי הסברים. לקחת אותך חזק וקשה ורך ונעים.
להביט בפליאה בפיטמות הגדולות, להביט עד שיזדקפו לכבודי ויעמדו דוממות.
ללטף במבטי, למחוץ בידיי, בגסות ואז ברכות. פיטמות שלי. זקופות. לא להתחשב, לא לחשוב, לקחת, חזק, בבעלתנות.
אפילו לא להוריד לך את התחתונים, להזיז, לדחוף אצבעות, חזק וקשה, שתצרחי, שתאנקי, שתתני אותך, שאקח ואתן אותי.
לשבת לך על הפה, לדחוף אותי לתוכך, שתקחי, שתבלעי, שתלקקי.
להפוך אותך, לסובב לך יד על הישבן, להצליף, לחמם, להאדים, לפשק, להחדיר אותי לתוכך, עד הסוף, שתצעקי, שתתחנני לעוד, שתתחנני לדי ועוד ועוד קצת עוד ואז עוד ולא די.
לגמור שם, כך, בנשיכת כתפך, לסמן אותך, לשרמט אותך, לטחון אותך, לגמור בתוכך, להפוך אותך, לחדור לתוכך
לגמור איתך ובלעדייך ושוב איתך.
לחשוב עלייך נעולה במנעול. המפתח בצרור המפתחות שלי. להטיל אותו על השולחן מולי ולדעת כל היום שזה המפתח שפותח אותך, את הגן הנעול שבין רגלייך, נעול על ידי, בשבילי.
את הכלבונת שלי, הזנזונת שלי, את זה את כבר יודעת.
לדפוק אותך ולשמוע אותך צורחת "אני אוהבת אותך, גבירתי".
לפני 17 שנים. 25 בינואר 2007 בשעה 9:28