לה וידה לוקה

כמה דיבורים יש כשאני לוקחת אותך: כלבונת שלי, ילדונת שלי, זנזונת שלי, חור צייתן שלי.
כמה דיבורים יש לך אליי: גבירתי, אני שייכת לך, אני שלך, קחי אותי.

אני רוצה לזיין אותך בדממה. להוריד אותך לבירכיים ומשם להניח כף רגל על ראשך, להוריד אותך לכפות רגליי. שתביני מתוך הדממה - לנשק, ללקק. משם למשוך אותך למיטה, לזרוק אתך עליה, להפשיל את מכנסייך, להצליף בך, ידי השנייה מחטטת בך הבוערת, כוס שלי, שיכאב, שתצעקי, לא לומר לך שקט, לא לומר לך די, לומר - תשתקי! שתחנקי את צעקותייך, שתתמסרי לכאב, לעונג, להתמסרות, לא למילים.

סטראפ און אדום, גדול, שלי, יבקיע את ישבנך ואת תפתחי, כמו זונה טובה, כמו הכלבה הכי מאולפת, לא כי אמרתי לך מילים מחרמנות, לא כי בעלתי אותך במילותיי, רק כי את יודעת שזה מה שאת - שייכת, שלי, שפחה, כלבה, חור של גבירתך, אהובה.

אני מתגעגעת אל כולך, שפחה שלי.