אתמול מצאנו את עצמנו במינרווה (התכנון היה לצאת לקן, אבל הוא נסגר כנראה). התוכנית היתה פשוטה: טיזינג, בילוי אוהב בשתיים ונזרום למה שבא. היינו פתוחות לרעיונות. טיזינג. כמה ששתינו אוהבות את זה. לפלרטט, לטזז ולרב- לא להמשיך לכלום משם. סתם משחק שכיף לשתינו, לרעות בשדות הציד ולחזור הביתה כדי לצוד אחת את השנייה.
הגענו למינרווה בעשר ורבע. המקום היה ריק למדי. איזה מישהי שאור מכירה מתרפ"פו שאלה אותה למה היא מתעלמת ממנה. אור עשתה את עצמה שהיא זוכרת במי מדובר והתנצלה שהיא תפוסה. התיישבנו, הזמנו משקאות והתחלנו לעשות סריקת מערכות ליושבות המקום. היחידה שהגענו עליה להסכמה היתה המלצרית המתלמדת, בלונדינית חביבה, אבל כעבור דקות של צפייה הגענו למסקנה שהיא סטרייטית לחלוטין, אטומת מבט ושלנו אין חשק לעשות הסבה מקצועית לאף אחת.
כעבור חצי שעה המקום החל להתמלא ולהפתעתנו, הגיל הממוצע היה 25, מה שגרם לנו להרגיש כזקנות השבט או כממצא ארכיאולוגי מעידן אחר. לכל החרמנים מביניכם שמדמיינים בר של לסביות כמקום נוטף סקס, אין לי אלא לאכזב אתכם (תאמינו לי שאנחנו התאכזבנו יותר). הבנות האלה נראות כל כך אנמיות, שאיך אגדיר זאת בנימוס? פשוט אין להן מנוע.
שתי לגימות מהשנאפס אפרסק והשתכרתי עמוקות. איך זרונת קוראת לזה? הוצאתי מתוכי את הבלונדינית שבי. אחרי הציחקוקים על מה שמצחיק ובעיקר על מה שלא, אחרי הנשיקות שהיו רק למעננו ולא למען אף טיזינג (למי בכלל בא לעשות שם טיזינג למישהי?), החלטנו שהרבה יותר סקסי בבית ושאת הטיזינג נשמור למקומות יותר מאתגרים.
בדרך, על האופנוע, הסיגריה שלי כבתה. הבעתי את מחאתי בפני אור על כך שהסיגריות שלי דורשות מציצה קבועה ומתמשכת ושאני ממש לא נועדתי למציצות כאלה. אופנוען שהיה צמוד אלינו הציע להדליק לי אותה בכל פעם שהיא תכבה וזה היה הטיזינג הכי משעשע (והיחיד) בערב הזה ("אתה מתוק אמיתי, אבל אני אוהבת רק אנשים עם ציצים", לא מדויק אבל לפחות הסיגריה שלי דלקה כמו שצריך לאורך כל הדרך).
הגענו הביתה, נפטרנו מהבגדים באושר רב והראינו אחת לשנייה מה זה טיזינג אמיתי.
מסקנות - לא עוד ברים לסביים! וטיזינג לבחורות הרבה יותר כיף לעשות במקומות מעורבים ואם כבר מקום כזה, אז רק אם את נואשת לסקס או באה עם הרבה חברות.
לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 17:53
