לה וידה לוקה

אחרי חודשיים של ספורט מאומץ ודיאטה ושנים עשר קילו פחות ממשקלי ההתחלתי ועוד דרך ארוכה עד למשקל שאני מייחלת לו, אני כבר יכולה לעשות סיכום ביניים ולומר שחלק גדול מההשמנה נובע משקרים שאנחנו מספרים לעצמנו בנושא המשקל. אז הנה כמה מהשקרים האלה ואני מקווה שאולי הם יעזרו לעורר עוד מישהי, כמו שהם עוררו אותי כשהבנתי שזה מה שאני עושה לעצמי:

* אני לא שמנה - אני מלאה או לחילופין, אם את קצת פחות מעודנת: אני לא דאבה, אני שמנמונת (איך לומר זאת מותק? מלאה היית בגיל שלוש וזה עבר מזמן).
* מחר אתחיל בדיאטה (מחר יהיה מחרתיים ומחרתיים יהיה בעוד שנה. תחליטי עכשיו).
* אני עצבנית/בלחץ/חולה, אעשה דיאטה ברגע שארגע (לא שמת לב ממי? את לא רגועה אף פעם).
* אני שונאת ספורט, אבל אני שומרת כל הזמן (דיאטה לבד לא עוזרת).
* זה בגלל המחזור (לא תירוץ, נשמה)
* רק כמה קוביות שוקולד, מחקרים מראים שזה בריא (והקלוריות מראות שזה משמין וגורם לרצון לאכול עוד מתוק).
* אני לא אוהבת לבשל, אז אני חייבת לאכול בחוץ (אז תבשלי בלי לאהוב, את יותר לא אוהבת להיות שמנה).
* פירות זה בריא, סוכר פירות לא נחשב (נחשב, בטח שנחשב. את תרזי רק אם תבזבזי יותר קלוריות ממה שאת מכניסה לפה).
* סוכר יותר בריא מסוכרזית - מה את לא קוראת עיתונים? (קוראת, אפילו שלושה ביום וסוכר זה אחת מהרעות החולות שלנו. את יודעת מה? תוותרי גם על סוכרזית).
* למזלי לא רואים עליי את המשקל האמיתי (רואים. בחיי שרואים).
* אני לא קונה משקל לבית כי זה סתם ילחיץ אותי (במצבך לא נורא אם תלחצי).
* אם לא היו לי כאבי גב, הייתי מתעמלת מזמן (אם לא היית שמנה, לא היו לך כל כך הרבה כאבי גב).
* אני לא נראית כמו אלה מיורדים בגדול, נכון? (את כן, רק שאף אחד לא יעיז לענות לך תשובה אמיתית על השאלה המכשילה הזאת).
* אני מלאה, אבל במקומות הנכונים (כן מותק ובכמה לא נכונים).
* בדיוק היום רציתי להתחיל להתעמל בלילה, אבל נרדמתי (אז תתעמלי בבוקר או תשימי שעון מעורר).
* אני מרזה רק כשאני מאוהבת. לא מרזה מדיאטה (מצטערת ממי, צר לי לבשר לך שגם עלייך חלים חוקי היקום - אם תסתמי קצת את הפה לפחמימות וסוכרים ותזיזי את התחת, תרזי גם בלי אהבה).
* אני שותה דיאט קולה, גם בזה יש אפס קלוריות כמו במים (נכון, אבל בזה יש קפאין שעוצר את הירידה ויש מתוק שגורם לתאבון).
* אני לא אשמה, זה גנטי/הורמונלי (אין אשמה, אבל אפשר להלחם גם בגנטיקה ובהורמונים).

ובקיצור, מה שאני אומרת זה שאני גמרתי לשקר ולוותר לעצמי. אוכל זה דבר נפלא, טעים, מלא תשוקה וממלא בשמחה וכל זה לא שווה את הרגע הזה שאת מביטה במראה ואוהבת את מה שאת רואה. בהצלחה לי ולכן:)

אה ו... את מוזמנות להוסיף את השקרים שלכן לעצמכן:)