(לפוסט הזה אין קשר ישיר לאבא שלי, אך יש לו את כל הקשרים שיכולים להיות)
כבר חודשיים אני רוצה אהבה, כמהה לה כאילו זה ימלא את החסר. כמהה לאהבה שלא תעשה שום הבדל כי הריק יישאר. ככל שאני כמהה יותר הרוע בי מחלחל... אני נהיית קרה יותר ורעה יותר, משוגעת יותר ודואגת יותר. אני מתרחקת מהסביבה שלי,כמעט במודע, והדכאון שב למקומו.
כבר תקופה שאני נמנעת ממין, אני נמנעת מדייטים ומשקרת לעצמי על זה,קובעת דייטים כל יומיים ולא מגיעה. כמיהה לתשומת לב גברית חמה בשילוב של סלידה ממגע שיטנף אותי. מעולם לא הסתכלתי על מין כמשהו מטונף, זה תמיד היה טהור ומשחק כיפי של תשומת לב ונתינה והיום- היום זה רק תירוץ כדי שיחבקו אותי בסוף, יחממו אותי ויכילו. אני כבר ימים ארוכים מפחדת שמישהו יאמר משהו, יצחק איתי על מיניות או יזכיר משהו, את העבר שלי או כל איזה רעיון לפטיש שהוא רוצה והחליט שיגשים איתי. הכלוב מראה לי הרבה מהפנים האמיתיות של העולם המיני, מונע ממני לעצום את עיני על מול הזוועות שהוא מרכז, את האמת והגועל של בני האדם.
אין סבלנות, וכשיש סבלנות, זה מדהים. מעטים האנשים שיש להם סבלנות בגילי, ואלה שיש, כמעט ולא יסתובבו במקום כזה. והנה אני, כאן, חלק מהזוהמה החברתית ומלבה אותה. הזוהמה שלא יודעת שובע וסבלנות. זוהמה של עייפות ומילוי חשקים בלי התחשבות.
אני זוכרת לילה עם גבר שיצאתי איתו שחינך אותי. אני זוכרת איך הייתי רגילה להזדיין כאילו אני חיה בספארי והוא התעצבן עליי כבר בהתחלה ״לאט!״, ״תפסיקי לזוז!״, ״מה את חיה??״. אחד הלילותהמשמעותיים בחיי, הוא שבר אצלי כל כך הרבה. התשומת לב שלי לחוסר הסבלנות וללחץ פתאום הופיעה- לוקחת ממני כל נחת ובטחון שלי על עשיית דברים בצורה נמהרת ונמרצת כאילו אני באמת מאמינה שאצליח גם אם לא אחשוב. הרי למה לחשוב? המוח שלי מכונה ואני רק נסחפת איתו.
לבחור נכון
אמיר דדון
בסוף הכול מתנקז אליי
עניין של זוויות
אני לא מבין רמזים אולי
צבעים ואותיות
מבט חטוף אל עצמי ודי
רק לא להסתכל
מה שבפנים כבר בפנים מדי
קוראים לזה הרגל
מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון
אותו הקול מדבר אליי
פוגש בי בלילות
הולך מבלי להבין לאן
האם אדע לחזור
מבט חטוף מסביב ודי
יותר כבר לא אפול
יש ילד שמתסכל עליי
קוראים לזה לגדול
מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
בסוף הכול מתחבר אליי
עניין של חלומות
אם אתעורר בדיוק בזמן
אולי אוכל לזכור
אומרים יש מי ששומר עליי
נותן לי את הכוחות
עוד לא מצאתי תשובה אבל
קוראים לזה לחיות
מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון
נ.ב. אני רוצה גם לחלוק עם כל העולם מחשבה בסיסית שלי על התקופה שלנו, הכרויות באינטרנט והכל:
זה לא אפשרי לאהוב בנדם מהמיטה. זה אפשרי להרגיש תשוקה. אהבה היא פונקציה של זמן ומי שרוצה את האהבה ואת המין המוצלח שבא איתה, יגדל סבלנות. הבדסמ אמנם הוא זרז לתשוקה, אך הוא עדיין מותיר ריק.
