הסוד הקטן שלנו

התגשמות כל הקצוות!

ילדה, אישה, נסיכה, מלכה.

המקום שלי להחליט לא להחליט,

לתת ולקחת.

התגשמות החלומות ✨

תכין את עצמך,

בא לי לפרק 

אני בבראט מוד לאחרונה,

אני רוצה לפתות אותך בצורה התמימה והחמודה שלי, יודעת שלא צריך הרבה.

אלבש שמלה קייצית, כזאת פרחונית מתוקה כמו אלה שמעמידות לך את הזין בשניה.

ורק אלבש את המבט המחויך שלי.

אני גם מניפולטיבית ואתכופף טיפונת על השיש,

כי הדבר שאני הכי צריכה בעולם זה שתצמיד אותי לשיש, תתלוש ממני את התחתונים ותכריז שניה לפני שאתה נכנס בלי לשאול שאתה הולך להשתמש בי.

"תראי מה עשית לדדי!"

כל כניסה פנימה תיהיה הלימה חזקה,

כזאת שגורמת לאיברים שלי לאבד שליטה,

ואתה תדע מתי הרגע הזה לשלוף את הזין שלך כי אני פשוט משפריצה מעצמי באופן לא רצוני להלימות שכאלה.

ואחרי שתגמור לי על התחת תגיד לי שאתה אוהב את השמלה שלי, אני צריכה ללבוש אותה יותר.

אתה רוצה לקרוא אותי,

אתה בטח רוצה לשמוע כמה אני צמאה,

ואני קצת לא יודעת מי אני עכשיו.

חתול מפלצת או ילדה קטנה?

אני קצת לא רוצה שומדבר,

וגם קצת צריכה שתקח אותי לאיבוד,

וגם קצת צריכה לקחת את הכח שלך ולהיות בשליטה.

אני קצת הכל וקצת לא כלום.

אבל אני אוהבת שהשבוע נגמר וזה הזמן שלי ושלך,

כשיוצאים לרגע מהמרוץ המטורף של היומיום,

כשיש זמן לשנצ סקין טו סקין,

כשאתה מזכיר לי שאני אהובה, 

כשאתה מזכיר לי שאני הכל וגם כלום.

תחבק אותי הרבה דדי,

תחבק אותי וקח אותי לאיבוד קצת קצת.

אני אוהבת את זה שהתמכרת לשדיים שלי,

שאתה חושב עליהם כשאתה נוגע בעצמך,

שאתה מחכה לרגע הזה שאוריד או תוריד ממני את החולצה,

שברגע שאני מתקרבת אלייך ואנחנו לבד אתה מגיש יד לחפון ופה לנשוק להם.

אני אוהבת את זה שהשדיים שלי הם המקום בו אתה נרגע ונח כאילו הגעת לנחלה.

את זה שאתה מפסיק כל פעולה בעולם אם אני מורידה את החולצה.

את זה שאתה בוהה בהם כשאני רוכבת עלייך וזה גורם לזין שלך להתקשות פי שתיים.

את זה שאתה ממלמל שאתה לא מאמין שאתה מזיין כוסית כזאת.

אבל מה שאני הכי אוהבת זה זה שאתה בכלל לא טיפוס של ציצי...

זה אך ורק שלי.

זה שלי ושלך, ושומדבר לא ישתווה.

בימים האחרונים אני מאוננת בלי הפסקה,

גומרת שוב ושוב ולא מסופקת.

זה לא יעזור, לא הדילדו הגדול, לא הסטיספייר על הדגדגן, ואפילו לא הספק דילדו ספק פלאג זכוכית שבמקרי קיצון אני דוחפת לעצמי בתחת.

אפילו לו השילוב של כולם.

אני צריכה את המגע, אני צריכה איבר פועם וגדל בתוכי, אני צריכה את התפיסה, את השליטה!

אני צריכה אותך ליומיים שלושה, מתחת לסדינים, על הספה ומכופפת על השיש במטבח (אחחח האהוב עלי).

אני צריכה שתשחק איתי, שתלטף, שתקשור, שתנשך, שתלקק, שתהדק, שתרתק.

קשת בענן של אפיזודות חושניות מהמגע הכי עדין ומרפרף ועד לטחינת מכונה קשה ומכאנית.

דדי תעזור לי,

תספק אותי.

יום שלישי בבוקר, אני בעבודה מתכתבת עם דדי, יש לנו ערב רגוע בלי שום דבר מיוחד שמצפה לנו ואז הוא שואל אותי את רוצה שנזמין היום את החייל האיטלקי?

אוטומטית הפחדים אומרים לי לא, וזה גם לא מתאים אני במחזור ואני לא מוכנה לזה נפשית,

אבל אני בחשק אז אני אומרת לו ניפגש איתו מחוץ לבית בלי סקס, ואנחנו קובעים בבר.

אני מתרגשת ונבוכה כמו ילדה קטנה,

אנחנו יושבים שם ומזמינים דרינק מחכים לו שיגיע, אני לא יודעת למה לצפות, לא העברנו הרבה תמונות ולא ברור לי מההתכתבות איתו מול מי אני עומדת.

ואז הוא נכנס והוא גבוה ורחב, אפילו קצת חייתי, ואני מבסוטה :)

יושבים שותים מדברים והוא פנה לדדי כאילו אני לא שם, אני אפילו לא בטוחה שהוא מתעניין בי בהתחלה וזה קצת מביך או מעליב וגם קצת מדליק, כי הוא לא מתעלם ממני הוא פשוט נושא עיניים לדדי, הוא מבין מי מחליט פה.

לאט לאט השיחה זורמת ומתחממת, אני צוחקת, האווירה לוהטת.

הספה קטנה, מספיקה לשתיים בקושי, דדי מתחלף עם החייל האיטלקי והוא שם לי יד על הרגל, אני אוהבת את המגע שלו, אחר כך הוא גם מלטף אותי בגב ומנשק אותי ואני מסוחררת ושמחה.

אני מסתכלת על דדי רוצה לראות את האישור שלו והוא מחייך אליי, אני מבקשת שהוא יצטרף לספה הקטנה  מלהכיל, אבל איך שהוא שלושתינו יושבים שם וזה מושלם. 

שתי הגברים האלה מצדדי, הידיים שלהם מלטפות אותי והעיניים של הזרים בבר ננעצות בנו אני לא שמה לב בכלל, לא אכפת לי דבר. ארבע ידיים נוגעות בי בחושניות ואני מרגישה הכי ברת מזל שיש.

באופן שהכי מפתיע אותי, בתוך הרגע הזה שבו אני נתונה לרצונם של שתי הגברים האלה, אני מלכת הבר.

וכשהוא מסתכל לי בעיניים ואומר שהוא יפרק אותי ותוך כדי מועך לי את הירך (כמעט מתפלקת צרחה),

הוא יודע ללחוץ לי על הכפתורים הנכונים ואני מרטיבה בתחתונים.

המשך יבוא....

עמוק עמוק בנבכי הארון קיר,

מוחבאת לה קופסת קרטון.

בתוך הקופסא, מגולגל בניילון,

לן לו שאקיל,

שאקיל הגדול.

שאקיל מיוחד,

מלא נוכחות,

הוא כבד,

הוא יגרום לנכות!

שאקיל יושב בארון ומחכה,

הוא מחכה לימים שאהיה מוכנה להכיל אותו,

הוא מפלצתי ומפלח אותי לשתיים,

הוא הוא מוציא ממני מלא מיץ ומלא מים.

שאקיל מרחיב אותי כמו ששום דבר ואף אחד אחר לא יכול.

לשאקיל יש ללא ספק את הכי גדול.

ועל הזכוכית הכה כבדה הזאת אני נוזלת ונוזלת,

וזה כואב ונעים ומוזר.

שאקיל הוא השחור,

הוא הזר.

יש לי לפעמים צורך חזק לחדור,

צורך לרמוס.

יש לי פנטזיה להיות חסרת רחמים,

להכאיב בלי להפסיק.

בראש שלי יש לי זין עצום- לא אנושי,

בראש שלי אני מכניסה אותו במכה אחת,

אני מפמפת במכות, בקצב,

אני לא קשובה, אני לא רכה, לא אכפת לי,

זה רק אני והסיפוק שלי שצריך להגיע.

בראש שלי אני קורעת יצור לשתיים ונהנת מכל רגע,

אני מפלצת מול קורבן,

קורבן קטן ומאושר.

יד אזוקה לרגל,

בכל צד,

אני פתוחה לרווחה,

תשתמש בי.