לפני 3 שנים. 5 בדצמבר 2020 בשעה 16:53
הם באים בחבורה, נחושים וחדורי מטרה. הם גבוהים, כהים ושריריים. כל פעם שאני רואה אותם אני מתחילה להתרגש. הם לובשים את אותם הבגדים האדומים. מתקשרים ביניהם בלי מילים. ואני, אני מריירת על הטלוויזיה. רק שאני אראה אותם במציאות, יהיה אפשר רק אחרי הקורונה. אני אחזור למגרש הכדורסל ואעודד אותם במציאות.
*הנ''ל נכתב במהלך משחק של הפועל ירושלים והכותבת מתגעגעת לארנה