אתמול האחיינים היו אצלי בבית. היה ממש כיף, אני אוהבת להשתולל איתם. באיזה שלב לקחתי רק את האחיין שבגן חובה אליי לחדר. הוא רצה לראות את המדליות שזכיתי בהן בתור ילדה בג'ודו. התחלנו לפתוח כל מיני קופסאות שאני לא נגעתי בהן שנים. חוץ מהמדליות היו שם כל מיני אוצרות. נגיד היו שם השברים מצלחות האירוסין של האחים שלי. אבל אחרי כמה דקות ארוכות של חפירות ארכיאולוגיות מצאתי שרשרת. היא לא יפה. השרשרת עצמה היא כמו אלה של הדיסקיות בצבא, והתליון ישן בצורה יוצאת דופן. התליון אליפטי ויש בו ציור של פרח וכיתוב "קדושה אני מבקש". אני זוכרת מתי קיבלתי אותו, זה היה בכיתה יא. הייתי בתקופה של חיפוש דתי מטורף והצטרפתי לתכנית של אקסטרה דוסים באולפנה. אני זוכרת שאהבתי את תחושת השייכות, השירים והשבתות. היו כמה שבתות במהלך השנה עם ערך מרכזי לכל שבת. את השרשרת קיבלתי בסוף שבת קדושה. אני זוכרת שלבשתי אותה במשך שנים, אפילו בצבא. אז מה אני מחפשת? קדושה אני מבקשת.
