ירושלים של זהב

באחד הפוסטים המוקדמים שכתבתי ("אדם צועק את שחסר לו" לא יודעת איך שמים קישור, אם חשוב לכם אז תחפשו) כתבתי על דברים שחשבתי שחסרים לי. הייתי ילדה. כאילו, אני עדיין ילדה זה לא סותר:)

טוב איפה הייתי? אה כן. בשלושת הימים האחרונים אני עוברת תהליך אילוף רציני. זה קצת לא ברור לי איך אני נכנסתי לזה כי כבר אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני אמצא שולט נורמלי מהכלוב. הוא התגנב אל הגוף שלי בלי שהבנתי מה הוא עושה. ועכשיו אני כותבת את הפוסט הזה עם פלאג ובלי תחתונים. מרגישה שזה בדיוק מה שאני צריכה להיות. כלבה אמיתית. אז זה מה שהיה חסר לי, טוטאליות.