ירושלים של זהב

טוב אז אחרי הפוסט שפרסמתי מוקדם יותר היום קיבלתי תוספת לפנטזיה מאנונימי יקר. תבלו❤️

9:55

הוויז מראה לי עוד שתי דקות להגעה. מצוין. אני מסתכל אל המושב שליד הנהג ורואה את תיק הצעצועים שהבאתי. גדוש בכל טוב. אני מחנה ליד הבית שלה ויוצא מהאוטו. אני מחכה בסבלנות עד שהשעון מראה 10:01 ומתחיל ללכת. אני פותח את הדלת ונכנס ישר לסלון. היא מחכה לי בתנוחת הנאדו במרכז הסלון. אמרתי לה שתלבש מה שהיא רוצה אז היא בחרה בגדים של בית, שורטס וחולצת טריקו. אני מתיישב על הספה ככה שאני נמצא בזווית שהיא חייבת להזיז את הראש כדי לראות אותי. כחלק מההכנות לסשן היום אמרתי לה שעד שאני מדבר אסור לה להזיז את הראש. היא נלחמת בינה לבין עצמה להמשיך להסתכל קדימה וזה חמוד בעיניי. אני נותן לה עוד שתי דקות של מאבק פנימי ומחליט להקל עליה. 

"עיניים לכאן ילדה."

בנשיפת הקלה היא מסובבת את הראש. אני מסמן לה עם היד והיא מתקרבת אליי ומניחה ראש על ירך ימין שלי. אני מלטף לה את השיער. אני מניח לה אצבע מתחת לסנטר ודוחף כלפי מעלה.

"קומי ותתפשטי."

היא בולעת את הרוק ומתפשטת. היא מקפלת את הבגדים, מניחה אותם בצד של הספה ונעמדת מולי. היא משלבת ידיים ככה שהן מסתירות לה את הפטמות. אני מגחך לעצמי ונעמד מולה. אני מוריד אתק הידיים שלה לצדדים ומושך לה בפטמות. בעזרת הפטמות אני מוביל אותה אל רגל השולחן ומוריד אותה אל הרצפה. אני מוציא את השלשלאות וקושר אותה אל רגל השולחן. 

כשהיא כפופה. קשורה לשלשלאות שהוכנו מבעוד מועד. עם התחת באוויר , הראש על משטח העץ והידיים מקבילות לרגלים של השולחן אני מרשה לעצמי להתענג על הקנבס שלמולי.

קודם כל אני מוציא את הויברטור הוורוד שלי. מגיש לה אותו לפה ומורה לה למצוץ אותו. מוסיף ברשעות שתתרגל לרעיון. לעובדה שבסוף גם הפה שלה יהיה לשימושי. וכשהצעצוע רטוב בצורה מספקת אני דוחף אותו עמוק פנימה ומפעיל את המנוע.

"לא לגמור ילדה. ובלי לקלל."

מוציא את הנרות, את כלי המשחיט ואת הקוק רינג מהתיק ומסדר לי הכל יפה יפה.

שולף לי את הכלי מהצעצוע ונושף בין הרגלים שלה. שומע אותה מחניקה קללה ועוצר.

"אמרת משהו?"

היא מנסה לצאת מזה באיזה ניסיון הירואי לתשובה שנונה יותר או פחות שניה לפני שאני גורם לה לראות כוכבים ומשאיר סימן גדול, אדום, פועם וברור של יד על פלח ימין.

11:39

יש לי גור קטן שמצטנף בתוך הידיים שלי. הסוף.