המוטו שלי לגבי סשנים מוצלחים הוא שברגע יש הכנה מנטלית נכונה אז רוב העבודה נעשתה כבר. זה נכון לכל המשתתפים בסשן לא משנה מה ה"תפקיד".
לאחרונה אני חוזרת לחקור ולפתח את הצד הנשלט שלי. כשרק נרשמתי לכאן התחלתי בתור נשלטת. הימים היו ימי קורונה וסגרים ואני קלולסית רצינית שרק רוצה לחוות ולטעום עוד ועוד. התוצאה הברורה הייתה שנכנסתי לסשנים עם טיפוסים מאוד מפוקפקים ומאז אני סוחבת איתי טראומות מיניות.
אחת הטראומות שלי קשורה לאוראלי. לקח לי הרבה זמן להבין מאיפה הגיעה הרתיעה שלי מהנושא. זה היה בסשן שהוא לקח ממני את הכל. אמרתי כמה פעמים מילת ביטחון באותו סשן והוא בכל פעם עצר לכמה דקות והמשיך בסשן אחרי זה. הייתי תמימה אז חשבתי שככה אמור להיראות סשן. באיזה שלב הוא הוציא את הזין שלו ואמר לי למצוץ לו. אחרי שמצצתי לו הוא הסתכל עליי ואמר שאני מוצצת גרוע. מאז כמעט ולא מצצתי. בואו נגיד את זה ככה, אף פעם לא מצצתי ממקום שאני לא בשליטה מוחלטת בסיטואציה.
אחרי ההקדמה אני אספר לכם על הסשן שהיה לי ביום שלישי בלילה. באתי אליו מאוד מאוד טרודה ועם מלא רעש לבן בראש. בזמן האחרון קשה לי עם האירועים שקורים ברחובות המדינה המטורללת שלנו. בלי קשר לזה, אני מאוד עמוסה בעבודה שלי והייתי צריכה את פריקת הלחץ הזאת.
לפני הסשן כתבתי שני פוסטים של פנטזיה. לרוב אני לא מתחברת לכתוב את הז'אנר הזה אבל זה פשוט יצא ממני. אחת מתופעות הלוואי של הפוסטים ההם הייתה שהדלקתי את עצמי ואת הפרטנר שלי.
אני לא יודעת איך לתאר את מה שהלך שם. כאילו אני יכולה לתאר את האקטים שבוצעו. חטפתי מלא מכות בתחת והייתי ממש גיבורה לשאלתכם. אבל זה לא מעניין, זתומרת זה לא הכי מעניין שקרה שם. אחד הפטישים שהכי מדליקים אותי זה החפצה. משני הצדדים. עכשיו אני לא יכולה להיות חור מוצלח אם אפשר להשתמש לי רק בחור אחד מתוך שלושה נכון? אפילו אם הסיבה שאי אפשר להשתמש בשני החורים זה בגלל טראומות.
אני לא יודעת איך לכתוב את זה אז אני אכתוב את זה מבולגן ומי שיבין יבין. הצלחתי למצוץ ולהיחנק על זין השבוע. אני כל כך גאה בעצמי ובפרטנר. היופי הוא שאני יזמתי את המתיחה של הגבול הזה, לא הוא.
נ.ב. אני טסה למלאגה עוד שבוע לפיינל פור של הפועל ואני מתרגשת פיצוצים.
