באישון הליל
כשתתעוררי ותחתון ספוג זיעה תחוב בפיך, אזיקיי מתכת קרים סביב מפרקי ידייך מאחוריי גבך ומשקל גוף גברי לוחץ אותך מטה.
כשהפחד יגרום לקיבתך להתהפך וכשיד תחפון את שיערך באגרוף קפוץ תשמעי קול אומר בטון משועשע - אז מה שרמוטה? את מפנטזת על מרתפים חשוכים ומעשים מגונים?
ואז... אז תדעי שיש מצב שהסתבכת.
(הגבירה ה', היום בבוקר)
קמתי להודעה הזאת היום בבוקר. בשבועיים האחרונים אני מרגישה שה' ואני עושים התקדמות משמעותית. עד עכשיו בנינו את היסודות ועכשיו מתחילים קצת לרצף את הרצפה, לבנות קירות ועוד מטאפורות שאין לי מושג אם הן נכונות מעולם הבנייה. אני הגעתי למערכת היחסים הזאת מתוך מקום מצולק. טראומות מאוראלי, אנאלי ובאופן כללי משולטים דמיקולו שחשבו שזה שהם יכולים לקחת אומר שהם צריכים לקחת. בגלל כל הטראומות האלו הדחקתי כל כך חזק את הצד הנשלט שלי.
לפני שטסתי להודו נפגשתי עם אדון ה' ללילה בבית מלון. כשהוא שאל אותי לפני המפגש מה אני רוצה אמרתי לו שאני רוצה שהוא יסשן אותי. קיבלתי ממנו סשנים כאלה ואחרים לפני זה. בעיקר קאטינג. הסשן ההוא בבית המלון מהווה מבחינתי את קו פרשת המים.
טסתי להודו וחזרתי מהודו. דברים לא היו כמו שעזבתי אותם. גם אני לא נשארתי אותו דבר. בחמשת השנים האחרונות אני במהלכו של תהליך טיפולי והתפתחותי עמוק. הטיסה להודו נתנה לפירות להבשיל. החזרה מהודו הייתה ההזדמנות שלי לקטוף את הפירות. וקטפתי. אחושרמוטה קטפתי. סיימתי את התואר שלי, חזרתי לעבוד בצורה מלאה והקפתי את עצמי רק באנשים שעושים לי טוב.
והנה אני פה היום. אם נסתכל על המישור הבדסמי/מיני של חיי עשיתי שינוי די דרמטי של 180 מעלות. אני שלמה איתו בצורה מוחלטת.
אם נחזור להודעה שקראתי היום בבוקר אני אספר לכם שאני מרגישה תחושת ציפייה. אנחנו בהתחלה של הקשר. השמיים הם הגבול מבחינתי.