כאב רפאים זה תיאור של מצב שבו נקטעת גפה והיא ממשיכה לכאוב אפילו שהיא כבר לא קיימת. אני יושבת עכשיו באוטובוס בדרך הביתה ומרגישה את האזיקים על פרקי כף היד שלי אפילו שהם כבר ממזמן לא שם.
כשהתחלתי לתאר סשנים כאן בבלוג הייתי ממש עוברת בצורה כמעט מנוכרת על האקטים ומתארת אותם באופן כרונולוגי. אחרי כמה זמן הפסקתי לכתוב את כל הדברים שהיו קורים בסשנים שלי והייתי מתמקדת במספר מצומצם של אקטים ומתארת את התחושות שלי דרכם. כבר פחות מעניין אותי לתאר את האקטים שהיו בסשן אתמול. לא, זה לא מדויק. האקטים שהיו אתמול היו מאוד מעניינים. נקודת המבט שלי השתנתה בזמן שאני נמצאת כאן בכלוב. פאקינג רשומה באתר 3 שנים. חוויתי מספיק כדי לדעת שלא חוויתי כלום.
אני מעבירה אצלי בראש את האירועים מאתמול ומנסה לחשוב מה קרה שם. הייתי בספייס משוגע. משוגע. גם היום עבר לי בצורה מעולה. זה תמיד סימן טוב לזה שדברים הלכו כמו שצריך. כבר כתבתי על זה שהיה לי קשה בהתחלה של הפמדום. עכשיו כשאני חושבת על זה נראה לי שזה סוג של משבר זהות שלי ביני לבין עצמי. אני חושבת שמתישהו אני אחזור להרביץ, אולי לא בתור שולטת.
בכל מקרה לענייננו. אחרי חימום ברחבה שכלל בין היתר הצגה של הציצים שלי לכל מי שהיה שם (מביך מאוד תודה רבה) עברנו למבוך. במבוך הייתי על חצי מהמיטה הזוגית ובחצי השני הייתה הנשלטת של בת הזוג של ה'. היא אהבה את כל הכלים שאני ממש לא אוהבת. מזל שאני מסתכלת רק על עצמי כי אם הייתי מנסה להתחרות בה הייתי מתה מכאבים לשבוע הקרוב.
יש לי פטיש החפצה מאוד מאוד חזק. היה לי אותו בדיוק באותה עוצמה כשהייתי שולטת. במסגרת הפטיש הזה אני צריכה להיות חפץ שימושי. אם זה אומר לחטוף מכות, להיחנק על זין או סתם להיות הדום. במהלך ההתארגנות לקראת הפמדום אדון ה' אמר לי שאני אחזיק את הכלים בזמן שהוא ול' יסשנו מישהו אחר. אני לא יודעת בוודאות איזה מבט היה על הפנים שלי אבל הייתה לי תחושה של כלבלב עזוב. זה היה כזה "מה אני לא מספיק טובה?"
אחד מהפטישים שמקבל הרבה מקום בבלוג שלי לאחרונה הוא פטיש אונס. זאת פנטזיה שתמיד ידעתי שאני רוצה להגשים אותה אבל לא ידעתי עם מי. זה מרגיש לי נכון לממש אותה עכשיו. באחד מהסשנים האחרונים שלנו אחרי אקט שלקח בכוח ממני משהו התכרבלתי בתוך החיבוק שלו והוא שאל אותי איך אני מרגישה. הייתה לי מילה אחת להגיד שרלוונטית גם היום.
"בטוחה."
