אז היה לי סשן. הקטע הזה שאני נוסעת את כל הדרך למרכז הרחוק בשביל לחטוף מכות ועוד כמה דברים לא ברור לי. מצד שני אני עברתי די הרבה גלגולים בזמן הקצר יחסית שלי כאן. האמת שזה קצת מחשיד בעיניי כי מה זה אומר על מי שהייתי. מצד מי כבר סופר רק חמור לא משנה את דעתו. בקיצור, תהייה. נתחיל?
הפעם הסשן התחיל בחנייה למטה. הוא סיפר לי שיש על המיטה בגדים שהוא בחר בשבילי ללבוש למהלך הסשן ושאני צריכה להיכנס לחדר השינה, להתפשט, לקפל את הבגדים ולהניח אותם בצורה מסודרת ואז ללבוש את מה שיש על המיטה ולחכות בתנוחה הקבועה שלנו על הברכיים. למעוניינים זאת תנוחת הנאדו. אז נכנסתי לחדר השינה, ראיתי שיש רק קולר וכיסוי עיניים וחיטטתי קצת בארון מתוך מחשבה שאולי פספסתי משהו מההוראות ויש עוד בגדים במקום אחר. לא היו. בשלב הזה הייתי אחרי נסיעה ארוכה מירושלים אז כמובן שהייתי צריכה לעשות פיפי. הוא נכנס איתי לחדר וסידר את החפצים שם ואני חיכיתי בסבלנות שהוא יסיים וייצא. הוא לא יצא ולא רק שהוא לא יצא הוא גם החווה על האסלה וחיכה לי שאתיישב.
"עכשיו?"
"עכשיו."
היה לי ברור שהוא לא ירחם עליי אז התיישבתי על האסלה. זה היה כל כך משפיל. בזמן שחיכיתי לפיפי שייצא השפלתי את הראש ולא הסכמתי להסתכל למעלה. אחרי שיצא הפיפי הוא אמר שאני צריכה להיות צעצוע שימושי או משהו בסגנון והוציא את הזין שלו מהמכנסיים. תוך כדי שמצצתי לו הרגשתי מבוכה נוראית. אני לא חושבת שאפשר לתאר אותה במילים. יש איזה עניין בלהחליק למקום הסאבי בתחילת סשן. אני בן אדם שמתפקד בחיי היומיום. מוערכת בעבודה שלי. וואלה יש עליי. אז אם יש עליי זה לכל הפחות קצת קשה להיות במקום שאין עליי. אצלי מה ש"שובר" אותי זה ההשפלה. אם יש מספיק השפלה אני נהיית צמר גפן מתוק ומתמסר.
אחרי הקטע בשירותים חזרתי לחדר השינה ולאט לאט השלתי מעליי את הבגדים וקיפלתי ושמתי במקום ושמתי על עצמי את הקולר וכיסוי העיניים. הערה מתודית - לדעתי הרבה יותר קל לי עם כיסוי עיניים מאז שחזרתי להסתובב עם מכשירי שמיעה.
סיימתי להתארגן והתיישבתי במקום שלי. די מהר הוא בא להתיישב מולי והורה לי להיות הדום. זאת הרגשה מעניינת להיות הדום. נניח חלק מהעניין זה מאמץ מצידי לשמור על התנוחה. עוד דבר זה הקטע שכבר אין לי תחושת זמן. מבחינתי זה היה מלא זמן והייתי מוכנה לעוד, כשהוא שאל אותי אחר כך כמה זמן נראה לי שהייתי שם עניתי ש20 דקות ומסתבר שזה היה 5 דקות.
יש לי שיר שמתנגן אצלי בראש די הרבה בימים האחרונים. זה השיר ששמתי בתחילת הפוסט הזה. בחודשים האחרונים אני מרגישה שהשתנתי כל כך הרבה. לא רק בפן הבדסמי.
אני נמצאת עכשיו במערכת יחסים פוליאמורית בהגדרה. אמנם אני רק מול אדם אחד אבל יש עוד גורמים ברקע שדורשים לקיחה בחשבון. יש יתרון משמעותי בשבילי בסיטואציה הזאת האמת. אני לא מחפשת מערכת יחסים רומנטית. מאוד ברור לי מה אני יכולה ורוצה לתת.
הסשנים בשבועות האחרונים מעמיקים ונוגעים במקומות מאתגרים. אני אוהבת את זה. זאת ההגדרה של מערכת יחסים מוצלחת לדעתי, מערכת יחסים שנותנת מצע טוב לפרוח מתוכו.
רק טוב ואהבה❤️
