ירושלים של זהב

השתתפתי היום בערב בסדנת כתיבה. הרבה זמן לא כתבתי משהו יצירתי. התקופה הזאת מאוד מקשה על הכתיבה. מקווה שזה יפרוץ לי את המחסום.

אזהרת טריגר אובדנות

************

פעם בארוחת הצהריים ישבנו וניהלנו שיחה ערה על איזה דרך התאבדות כל אחת מאיתנו הייתה בוחרת. אחת אמרה שהיא הייתה קופצת ממטוס ללא מצנח, השנייה אמרה שהיא הייתה לוקחת כדורים ללא הגבלה ואני אמרתי שהייתי נכנסת לאמבטיה וחותכת את הורידים. 

כמה שנים לאחר מכן הייתי בצבא. הזמן הוא יולי 2014, המקום בסיס שכוח אל בגליל התחתון. באותה תקופה חטפו 3 נערים ששניים מתוכם למדו בכיתה של אחי הקטן. אלו היו 18 ימים של מריטת עצבים. כמעט ולא ישנתי וכמעט ולא אכלתי. אחד מתופעות הלוואי היו שקמתי ב5 בבוקר והייתי הולכת לראות דרמות טורקיות עם החמ"ליסט התורן בחמ"ל. 

שבוע אחרי שמצאו את הגופות של החטופים עליתי לשמירה בבונקר. התעצבנתי על איזה שטות שקשורה לאפוד ולא הפסקתי לצעוק ולרטון. באיזה שלב לחברה שהייתה איתי בשמירה נמאס והיא התחילה ללכת מהר מאוד. היא הלכה ואני נשארתי.