ירושלים של זהב

(האירועים המדוברים קרו ביום רביעי, הטקסט נכתב בחלקים)

היום נדבר על כמה זה חשוב מילות ביטחון. כן, גם אם אתם במערכת יחסים ארוכה ועם היכרות עמוקה. 

הקדמה שתקדים את הסיפור - יש לי הסטוריה בעייתית בלשון המעטה עם כל נושא האנאלי. היה איזה אחד מנייאק בתחילת הדרך שלי כאן שניסה לאנוס אותי וזה כלל ניסיון חדירה לתחת. אחד מהתהליכים המדהימים שעברתי אותם עם הלן הוא החזרת היכולת שלי לקבל אנאלי. זה עדיין קשה לפעמים אבל באמת שעם הזמן זה נהיה אפילו קל וכיף ונעים. הדבר השני במסגרת ההקדמה הזו הוא שאני בתקופה קשה בשבועות האחרונים. יש אנשים מהמשפחה הקרובה שנמצאים בתוך עזה וכל "הותר לפרסום" מערער בתוכי עוד משהו. אני מצליחה לתפקד אבל אתמול בבוקר כשפורסמו 10 נופלים מחטיבת גולני ו669 לא הרגשתי כלום מבפנים. 

נחזור לסשן אתמול. בפוסט הזה אני רוצה להתמקד באירוע מאוד ספציפי שקרה. באיזה שלב הלן הניח אותי בתנוחות דוגי וחדר לי לתחת בבת אחת. בדרך כלל זה כואב לי אבל אני נושכת שפתיים וזה מסתדר אחרי קצת זמן. הפעם זה כאב בטירוף וישר אמרתי אדום. הלן ישר יצא ממני והתיישב. הייתי בהלם מהכאב לכמה שניות אבל התחלתי לבכות ולהשתבלל בתוך עצמי מרוב הכאב. הלן אמר לי שכשאני ארגיש מוכנה אני אבוא אליו (לזוז מטר בתוך המיטה כן?) בשביל חיבוק. ניסיתי לקום ופשוט הגוף שלי לא הסכים. מלא זמן לא בכיתי ככה בסשנים. בהתחלה של האנאלי עם הלן היו כמה פעמים שהייתי חוטפת טריגר ובוכה ככה. זה בכי שאני לא בוכה אותו מחוץ לסשנים. אולי בעצם בלוויה של אבא שלי אבל זה לא נחשב. 

אומרים שלא אומרים את שבחו של אדם בפניו אבל באמת שהלן עשה הכל לפי הספר. קודם עצר הכל. אחרי זה נתן לי להירגע והציע אפשרות למגע פיזי. אחרי שנרגעתי קצת עברנו לסלון והוא מזג לי כמות מכובדת של וודקה עם מיץ תפוחים ודובדבנים, היה טעים וגם השוקולד היה חשוב. בזמן שישבתי ושתיתי בשקט הוא עשה כמה דברים במטבח אבל דאג שהוא יישאר בטווח ראייה שלי. אחרי שהתאוששתי לא חזרנו לסשן אלא יצאנו לקנות כמה דברים במכולת. רק אחרי שעתיים בערך (שעה אולי? אני לא באמת זוכרת) הלן סיים את הסשן. 

אני לא חושבת שאני יכולה להביע במילים כמה זה היה משמעותי בשבילי אבל אני אנסה. קודם כל אפטר קייר זה חשוב בכל סשן. החשיבות של אפטר קייר היא בגלל שבדסמ נוגע לנו במקומות רגישים. במהלך הסשן הסאב נוטה לרחף והקרקוע חייב להיות הדרגתי. לגבי אפטר קייר אין תסריט ברור לאיך אמורים לעשות אותו. יש כמה כללי אצבע כמו לתת משהו מתוק, לחבק, לתת לסאב לדבר/לשתוק. אפטר קייר אחרי אדום נהיה פי אלף יותר קריטי. אדום זה אומר שמפסיקים את הסשן בצורה מיידית. לפעמים הסאב יכול להרגיש אשמה על זה שהוא אמר אדום. אני נופלת לסטטיסטיקה הזאת. אחד ממנגנוני ההגנה שלי הוא לאמר שהכל בסדר גם כששום דבר לא בסדר. מאוד השתפרתי בזה במהלך השנים האחרונות אבל אני עדיין מרגישה אשמה אם אני אומרת אדום. עכשיו נזכרתי שהלן הכריח אותי לאמר בקול שאף אחד לא כועס עליי כי אמרתי אדום. זה חשוב בקשר אליי. אפטר קייר מוצלח יהיה מוצלח רק אם הוא מותאם לסאב הספציפי.

יש הרבה לקחים שאפשר ללמוד מהסיפור הזה. הלקח שאני לומדת הוא שתקשורת זה דבר כל כך חשוב ככלל ובבדסמ בפרט.

נ.ב. היום היה לי יום בלי סידורים ובלי שום תוכניות. היו לי תוכניות לנקות את הבית אבל זה לא קרה. אני מקווה שמחר אני אצליח לנקות את הבית. אני לא מרגישה אשמה על זה כי דיכאון זאת מחלה. זה שיש לי עכשיו התקף דיכאון ואני מצליחה לתפקד בצורה טובה ברוב מוחלט של תחומי החיים זאת הצלחה כבירה שלי. תודה לכל החברים שלי שעוזרים לי. לפעמים זה רק כי אתם קיימים.

אור ואהבה

❤️