אם היה לי שקל על כל הפעמים שחשבתי וכתבתי ומחקתי וניסיתי לכתוב עוד פעם בחודש וחצי האחרונים היו לי איזה 30 שקל. בדרך כלל אני כותבת בשיטת שגר ושכח. אני באופן כללי אדם אימפולסיבי שלא מתקשה למצוא את המילים בשביל לתאר את מה שעובר עליי.
הפעם זה קשה. כביכול אני בסדר למי שמסתכל עליי מבחוץ והאמת שברוב הזמן אני באמת בסדר גמור. זה הרגעים האלה שאני נזכרת שאין לי את הדבר הכי יפה שהיה לי בשנה האחרונה. זה היה עמוק ויפה והרגשתי בטוחה בתוך הדינמיקה.
אני לא יודעת מה להגיד שלא אמרתי כבר בשנה ומשהו האלה אבל אני אנסה. באופן כל כך פרדוקסלי היית החוויה הראשונה שלי בכל כך הרבה דברים. לא שאיתך הייתה הפעם הראשונה שעשיתי אנאלי אבל איתך זאת הייתה הפעם הראשונה שנהניתי מזה.
מדי פעם בדרך החוצה אני מסתכלת על הקולר שהבאת לי שנשאר בדיוק איפה שהשארתי אותו, צובר אבק. היו תקופות שהפעמים היחידות שהייתי מסוגלת לנשום היו כששמת את הקולר עליי ומשכת אותו קצת כלפי מעלה. אף פעם לא אמרתי לך את זה אבל יש לי תחושה שאתה כבר יודע את זה. התחושה של להסתובב בעולם ולדעת שאני שייכת למישהו הייתה תחושה כל כך שקטה.
הראש שלי כל כך מלא במחשבות בחודש וחצי האחרונים. אני חושבת שאני מבינה עכשיו למה אנשים אומרים שבדסמ זה ממכר. העולם הזה קשה בלי משהו שיסתיר אותו קצת.
תודה שאתה חבר טוב שלי. תודה שהחלטת לעזור לי להתייצב אל מול הטראומות שלי ולא לברוח מהן. לא הייתי מעיזה אחרת.
עכשיו זה מכשול שאני חייבת לעבור לבד. ניפגש בצד השני ❤️
