ירושלים של זהב

היא במנות קטנות. זה נכון גם לאבל. נזכרתי היום בסשן הזה. הוא היה ימים ספורים אחרי המוות של קטלב. היה ברור לשנינו שאני נמצאת על הקצה בגלל התקופה (זה היה חודש וקצת אחרי השבעה באוקטובר). התקופה ההיא די מטושטשת לי עכשיו כשאני מנסה להיזכר מה היה שם. אני זוכרת שעבדתי הרבה בדירה ההיא ושיהיה לי קשה לישון. 

האחיין שלי בא אליי לירושלים והלכתי איתו לבלות במקומות נחמדים בירושלים. הלכנו לספרייה הלאומית ואז אכלנו שווארמה. הוא כבר בכיתה ט'. זאת הייתה פעם ראשונה שהוא ואני בילינו לגמרי לבד בלי אף אחד מהמשפחה שלנו. היה כיף. 

אני בתקופה מוצפת כרגע אבל נדמה לי שאני מוצפת כי יש לי אנשים שאני יכולה לסמוך עליהם שיחזיקו אותי אם אני אמעד קצת בדרך. זה קצת מתעתע בי כי ברמה המקצועית אני בתקופה נהדרת. 

אור ואהבה ❤️ 

יעל