מכתבים לפפון

 

" חלשים ,לא יכנסו לעולם אל ממלכת האהבה,

ממלכה קמצנית שאינה יודעת רחמים ,

נשים מתמסרות רק לגברים נחושי אופי,

שמעניקים להן את הביטחון שהן נכספות לו 

כדי להתמודד עם החיים "

 

 

 

ג.ג. מארקס

יפה שלי ,

 

זכה אמתית טהורה , רגישה, 

מתגעגע אלייך יותר ממילים כתובות,

חושב עלייך 24 שעות , 

לגעת בך , ללטף אותך , לעשות לך טוב, 

לשמוע אותך לדעת מאיפה כל הטוב הזה שלך מגיע, 

מצאתי אותך אני לא משחרר,

לא מוותר עלייך אני לא מוותר עלינו,

נקיה ממשחקים,

רגישה להפליא,

לב של של ילדה טהורה,

מיוחדת במינה,

רוצה לאהוב את הפנים היפות שלך , 

רוצה לאהוב את ליבך הענוג

את כפות הידיים הנוגות הרגישות

שמפרקות שלמים לחלקים מדויקים 

לשברי דיוק מופתי , 

רק שאת עטופה בזרועותיי את יודעת שהכל בסדר,

רק שאני עטוף איתך אני מצליח לנשום לרווחה,

מרגיש שקט עולמי מופתי. 

בריאה בגוף ברוח ובנפש ומבקשת לא פחות ,

ומגיע לך !

מגיע לך את הכי טוב שבעולם , 

שיאהבו ילטפו ישתוקקו ,

ואנוכי משתוקק אלייך , 

לפרח שאת , 

חכמה 

מדויקת 

אוהבת 

נאהבת

יפה 

מלאת תשוקה של אהבה.

אין בעולם כמוך. 

כל מה שאת צריכה זה

להושיט ידיים ולגעת בי 

תחזיקי אותי חזק ואל תשחררי 

כי אני שלך .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  אני נטרף ממך ,

מהפנים היפות שלך ומהגוף הצחור, והתחת הבשרני הסקסי הזה,

מהתשוקה להרגיש לחוות , לנשום פעימות של עונג. 

את עם כותונת שחורה מבריקה שקנית במיוחד, ואני צמא אלייך נרגש

את מסתכלת לי בעיניים מזהה, מלטפת אותי ברוך ואומרת אני שלך ,

מריח אותך בצוואר, 

שכבי על הבטן ! את ממלאת פקודה. שם לך כרית מתחת הכוס , התחת האלוהי שלך מבצבץ,

מרים את הכותונת חוטיני אדום יושב בצורה מושלמת על החור הכמוס שלך ,

קרני שמש מקווצות מראות את מרכז השמש, מסיט את החוטיני מריח אותך הלוך ושוב הלוך ושוב ,

ואת נצמדת למזרן מתחילה להשתפשף .

אוהב לשמוע אותך נושמת ונושפת,

מתמסרת ,

משחררת שליטה,

גונחת

ומצפה להרגשה המיוחלת שחיכית לה כבר כמה ימים ,

יש פה חור שצריך לסתום אותו, 

את רטובה לוקח מהצוף מעביר לתחת , מקרב לשון , מרגיש פעימות הדופק על הלשון ,

שומע את החור שלך כמו ששומעים מקונכיה בחוף נטוש, אני שומע את הים ממך ,

רואה את הטבע במלוא עוזו,

מפכפך גלים גלים מתנפצים אל החוף ,

שומע שמש של סוסים דוהרים רצים אל האופק

שומע איילות מקפצות בשדות

ואת האיילה שלי.

רוכן אל חור השמש הקטנה שמקווה להפתח, רק כדי להתמלא.

יד אחת אוספת שיער יד שניה פותחת ישבנים ואני מוצץ אותך , מכניס לשון לחור שלך ושוב מוצץ  ,

יונק , אצבעות לדגדגן לכוס ואת מרגישה מלאה שלמה,

הנה החורים מלאים שניהם ועובר בך גלים של שקט פנימי מלווי עונג.

את טעימה לי אני לוחש לך באוזן מנשק אותך וחוזר לתחת , מעסה את הישבנים.

מסתכל עלייך רואה אותך מתמסרת,

בוטחת מגשימה ,

חושפת ,

פותחת ,

אוהבת גומרת,

מוריד את הכותונת מושך אותך על ארבע,

מצמיד את הראש למזרן , תפתחי עוד!

עם שני ידיים את פותחת את הישבנים, מסתכל על החור הורוד שמנצנץ מזימה,

מכניס את תשוקתי הגאה,

ואת גונחת בהנאה מטורפת של כאב

שעושה לך שקט באזניים ,

רק ככה את נרגעת , 

שקט מופתי שמנתק אותך  מהעולם החיצוני,

שומעת את הגוף לבדו

המתמלא בשאגות 

של ההילולה שלנו.

מחכה לפילוח החוזר ובא , חוזר ובא,

בתנועות אגן בקצב מופתי,

מזיז מבט לנצור רגעים שלא יחזרו,

רואה את הכותונת מעורבבת עם הגינס ,

את רואה אפילו הבגדים שלנו עושים אהבה,

וממשיך לטפל בך בגאווה.

תכניס עוד אני רוצה עוד, תמלא אותי ,

את מזמרת , 

ואני 

פורט לך מנגינות של זימה קדושה וטהורה.

 

 

 

תני לי להיות,

 

תני לי להיות רק תא קטן קטנטן,

אני לא אפריע אני מבטיח.

 

תני לי להיות רק תא קטן בודד יחיד אצלך בגוף,

להיות חלק זעיר וקטנטן ממך, מהדבר המופלא שאת.

את יפה, רגישה, חכמה, משכילה, מלאת תשוקה לחום ואהבה,

ורוצה אנוכי להיות,

תא קטנטן בגופך המושלם.

 

להיות     בקצה האף המפוסל,

לראות לאן את מתהלכת.

להיות     תא קטן בעיניים החומות החוקרות,

לראות את מה שאת רואה.

להיות     תא קטנטן בכף ידך הענוגה , באצבעות שלך ,

להרגיש את מה שאת מרגישה, להרגיש אותך כותבת.

להיות    תא קטנטן בקצה הלשון,

להרגיש הברות של מילים קדושות יוצאות מפיך הענוג.

להיות     תא בלב ,

להרגיש את שחשקה נפשך.

להיות     חלק ממך,

מהמחשבות שלך, הרגשות שלך, חלק מהוויה המופלאה שאת.

 

תני לי להיות רק תא קטן קטנטן,

אני לא אפריע אני מבטיח.

 

אישה בוגרת,

מקסימה,

עצמאית,

טובת לב,

אמיתית,

כנה,

נקיה ממניירות ומשחקים,

מזמינה,

בטוחה,

הכי אמיתית שיש,

ללא מסכות,

מלאת תשוקה, 

פשוטה ואמיתית.

 

חיוך כובש בריא,

שובר חומות ומוסכמות,

חיוך מפייס הנותן שקט פנימי,

ומחשבה שהכל בסדר.

 

תני לי להיות רק תא קטן קטנטן,

אני לא אפריע אני מבטיח.

 

אזרום בכדוריות הדם שלך,

אספור לך חיים,

רגעים,

פעימות של אושר,

אושר שאת חיה ומרגישה משתוקקת לטוב.

 

אחנה בליבך בשקט מופתי,

אתבונן בהערצה בלב שלך המלא ומתמלא כל פעם מחדש.

עם כל פעימה ופעימה

אצעק לך מבפנים,

את מדהימה שלי,  מיוחדת במינה! 

אולי לא תדעי מי זה צועק לך,

אבל את תרגישי, את תשמעי ותדעי! שאת אהובה!

אהובה שלי. 

אחנה בתוך הראש לראות מה מפעיל את כל הטוב הזה,

את בריאה בגופך בנפשך וברוחך,

מעוררת השראה,

זורמת אוהבת ונאהבת,

את עולם ומלואו.

 

תני לי להיות תא קטן קטנטן,

אני לא אפריע אני מבטיח.

 

כל תא מכיל את כל מרכיבי הדיאנאיי, 

אז,  אחקור את עצמי,

אתבונן בעצמי, 

כדי ללמוד אותך.

יפה ומופלאה.

 

אני לא אפריע אני מבטיח.

 

אולי קצת תרגישי אותי,

אשדר לך חום ואהבה,

את תרגישי אהובה נחשקת,

יפה, מדהימה, גיבורה,

וכל זה מבפנים מתוך תוכך.

 

אולי קצת תרגישי אותי,

תרגישי אליי,

תרגישי בזכותי,

ושתרשי לי אשכפל את עצמי, עוד ועוד,

כדי שיהיה לי עוד ממך מבפנים אצלי,

ואשדר לך חום ואהבה אין קץ.

 

אנשק אותך מבפנים החוצה,

אנשק את כל כולך,

כל עצם וריד ונים,

גם אם ייקח לי חיים שלמים אני לא אתעייף.

 

תני לי להיות רק תא קטן קטנטן,

אני לא אפריע אני מבטיח.

 

אמלא את כולך בחום באהבה,

ברוך, ברוגע, בשקט נפשי

בידיעה שאת אהובה, ואת אהובה,

אהובה שלי.

 

שלך,

תא קטן קטנטן ,

 

אני לא אפריע

אני מבטיח. 

 

 

 

 

 

 

ממשיך להסתכל עלייך בתשוקה , בפליאה,

הייתי עם נשים תאמיני לי שהייתי , מכל הגילאים מכל הגדלים,

אבל את כל כך מיוחדת, בפתיחות שלך , במסר הבוטח  חסר המגננות והחומות ,

בחוש ההרפתקה המטורף בגמירות הנפלאות והרטובות והדביקות שלך ,

בחורים הורודים היפים והפתוחים שלך,

אישה אמיתית גאה וזקופה שמחכה לגבר שיראה את המלכה שאת.

 

הנני כאן , קראת לי בקול ברור צלול,

"ואני הולך אלייך כל ימיי אני הולך אלייך מסונוור האבנים פוצעות את כפותי אבל אני איני מרגיש דבר

 חוזר מאלף גלגולים, אני נזיר בן מלך או קבצן , ובלילות בבכות השועלים, אני חולם וער בך בו בזמן"

 

מסתכל עלייך ,  את מעשה אמנות ,

אין לך פגמים את אנושית,

את אישה בכל רמח איברייך ושסה גידייך,

אני לא מחפש בובות חרסינה , אוהב את האישה שאת בדיוק ככה.

 

מריח אותך מריח את הנקבוביות, עובר עם החוטם על גופך הצח,

את על הבטן ואני מריח לך את הנמשים , את החמוקיים,

תני לי להריח אותך , את  הפרומונים שנידפים מגופך ,

ואני בעיניים עצומות,

תר ומטייל על גופך  שומע אותך מגרגרת נושמת ונושפת.

 

חוש הריח זה החוש הקדום ביותר לפני כל דבר אחר,

מרגיש מיליוני שנים של אבולוציה מתנקזים לחלקיקי שניות סוערות.

 

חוש הריח זה החוש הראשון שמתפתח אצל העובר ואחרי זה כל השאר,  ואני,   עובר אני.

זוחלים מנווטים ולומדים לפי הריח ,                                                  ואני, זוחל אני .

               נולד ולומד מחדש,  זוחל את דרכי אלייך .

 

מריח את הכוס פועם, מריח אותו מפזר את ריח החרמנות,

יודע איפה,  אבל רוצה ליהנות מהדרך.

את תחכי בסבלנות ,  תירגעי , את תקבלי , עוד מעט.

 

פותח את הישבנים פותח עיניים לרווחה

מביט בחור הכמוס והביישן שלך,

כמו שמש קטנה ששולחת קרניים,

מסניף אותך שוב ושוב ושוב,

נוצר את הרגע.

 

מוציא לשון רטובה נגיעה ,

חופר בלשון רכה קשוחה,

מכניס אותה כמה שאפשר

ואת מייללת.

מרגיש אותך מתפתלת מטפטפת על כף היד שמענגת מלמטה. 

טועם וכל החושים מתערבבים,

ואת בתשוקה מטורפת עוברת לארבע פותחת עם שתי הידיים,

פותחת את החורים שלך לרווחה, לליקוקים אינסופים.

 

תופסת לי את הראש לוחשת לי בערגה באוזן ,

אתה עושה לי טוב אל תפסיק , עוד אני רוצה עוד ממך, שמעת אותי , 

אל תפסיק.

 

את אוהבת להיות מלכה,

אבל מה היא מלכה בלי מלך שסוגד לחורים שלה,

בא לך למצוץ, למלא את חלל הפה בזקפתי הקשוחה שמטיילת עלייך הלוך ושוב,

אני אומר לך לא. עוד לא. 

הכל יגיע,  עכשיו אני איתך,

ואת מתעקשת להוציא לשון לטיפה הסוררת, המסגירה את קצה הגעש,

זכר למה שעוד יגיע בהתפרצות של שאגה.

 

את נשכבת על הגב, תלקק אותי , בבקשה,

מבקשת בעיניים מתחננות, בלחישה צרודה ומדויקת,

מבקשת להסיר את כאב החרמנות שמפוזר בכל הגוף.

טוב גבירתי, אני עונה, שאת מבקשת ככה אני לא יכול לסרב,

מרגישה את הדגדגן מתנפח עוד קצת עומד להתפקע,

יודע את מקומו ואת העונג המרוכז שיקבל.

מתמקם בין הרגליים שלך את עם שתי כריות מתחת הראש , 

תסתכלי מה אני עושה לך ! תסתכלי עליי!

איך אני שותה את העסיס המטפטף ממעיין החיים שלך.

 

בשביל אחד עם הפרעת קשב אני בעצם מפזר קשב,  על כל כולך ,

המשולש הקדוש אמה בתחת , אצבע בכוס , אגודל בדגדגן

מוסיף לשון מלמעלה, 

מגביר קצב אומר לך שאת טעימה לי כל כך ,

תרטיבי עליי עוד, תשקי אותי בנקטר העסיס.

עולה לנשיקות רטובות לערבב נוזלים חוזר לכוס הרטוב שלך ,

כן מלכה שלי הנני כאן.

ואת כבר לא בטוחה אם את המלכה המתענגת,

או ששחררת שליטה אל המלך אליו את פותחת לרווחה,

תעשני כרצונך , שלך אני.

מרגישה את האצבעות משחקות לך עוד ועוד,

יוצרות סופה רטובה המבקשת להוציא את שיטפון העונג

למימושה המוחלט לחוף מבטחים.

 

והנה זה בא זה מגיע, זה מגיע, זה מגיע,

כיווצים ברחם הנרתיק יונק ושואב מבפנים, 

ואת מממטרת את שפיכתך

משקה את הפה הצמא לנקטר החיים שאת מפיקה

שופכת בגלים של עונג שמתנפצים לחופי פניי,

זרמים דביקים של צוף מתקתק,

שופכת עוד ועוד , 

ומבקשת,

שלא אפסיק לעולם.

 

 

 

 

 

 

 

אני אוהב את העיניים שלך ,  את האף המפוסל שלך ,

את השפה התחתונה הבשרנית,

את קו הלסת החד והמדויק שלך, 

  את הלשון שיוצאת תמיד רטובה עם קצת רוק עליה,

אוהב את הנמשים שמקשטים את כך גופך.

הרי את מקושטת מקושטת מקושטת.

 

מגלה כל פעם נמש חדש, לא יכול להיות זה לא היה פה קודם , איך לא שמתי לב,

נמשים שלך מטיילים עלייך !

ואת יודעת מה , מסתבר שאני מכיר אותם יותר טוב ממך, יש לך נמשים בירכיים מאחור, בישבן ובגב,

אני ראיתי אותם ואני בטוח שאת לא.

עם הפרעות קשב וריכוז שלי אף פעם לא יימאס לי להסתכל עלייך, איזו יפה ומקושטת את.

שנינו ערומים מתחת סדין סאטן , כן אני יכול בשניה ובהתפרצות לרדת לך , ולהגיע ולסחוף , אבל רגע.

מסתכל על הנמשים בחזה , מאיפה להתחיל , נמש נמש אני מנשק ,

לא נשיקות עם שפתיים קפוצות, נשיקות רטובות אני עושה אהבה עם הנמשים שלך,

אורגיה של פה אחד עם עשרות נמשים חרמנים למגע.

 

כזה ברור שאגיע לפטמות הורודות שלך , לא כזה ברור שתרגישי שאני עושה לך כל כך טוב.

מסתכל עלייך ויורק לאט מלמעלה, בול על הפטמה, ליקוקים מציצות,

יד מחליפה את הפה שעובר לפטמה שניה , אסור לקפח, זה חוק, שניהן מקבלות טיפול בו זמנית, בודק אם את אוהבת כאב בפטמות ,

לומד אותך .

זה ידוע הכל מכתוב אין הפתעות, אלא ההפתעה שאני ואת רוקדים לנו ואלס בין הסדינים בתחושת ריחוף שרק החלה.

צמא לגוף שלך , צמא להריח כל נקבובית בגוף, להריח את מעשה האומנות שאת , להסניף אותך.

טומן את האף בבית שחי המגולח למשעי , שרק היקץ לו לא מזמן מתרדמת האמבטיה שהפלת עליו וניצני ההתעוררות נראים עליו.

אני אוהב את הריח שלך אני אומר לך , ואת מרגישה את השלולית נקווית את מכורה לריחות וגם אני.

לא ידעת שחוטם בשחי יכול לעורר אותך מינית בצורה כזו. עובר לשחי השני. אמרנו כבר אסור לקפח.

מלקק אותו בעדינות יתרה סקרנות לטעום אותך. תרד לי עכשיו ! אני רטובה ! גם אותך הפתיעה הקריאה הנמהרת.

מבט בעיניים נוצצות , אין זכר להתרגשות חסרת הביטחון שרק לפני חצי שעה אחזה בכל גופי , אני בטוח וסומך.

 

רגע לאן את ממהרת , ברור שאמצוץ לך  "העגל רוצה לינוק יותר ממה שהפרה רוצה להניק"

אז אני הפרה שאלת, לא יודע מי את אני העגל זה בטוח.

אני ארד לך אלקק את כל הציר כמו שמלקקים גלידה שנוטפת על הגביע ,  

אאסוף נוזלים עם הלשון כאילו זה הכוס האחרון שאני מלקק אי פעם עלי האדמות, אבל רגע לאן את ממהרת.

 

מזיז את התחתון משחק מבחוץ בשפתיים עם האמה, בלי לראות אותן אני יודע שהן ורודות , אנחנו עוד ניפגש,

שומע פכפוך ממעיין השפע, מכניס עד הסוף מוסיף עוד אצבע ואת נמתחת כמו קפיץ מקשתת גב נותנת לי ביסים בכתף,

את יפה כל כך, ואני מסתכל על הנמשים הרוקדים נמתחים מתיישרים עם חיוך התשוקה, מרגיש כמו פסנתרן אומן שמנגן סונטת אהבה, אף פעם לא ימאס לי להסתכל עלייך.

מוציא את האצבעות דביקות מעסיס מטפטף, מקרב לפיות ושנינו מתנשקים מלקקים את האצבעות בצמא.

את טעימה לי כל כך אני אומר לך, ואת מרוצה כל כך.

 

את מרגישה את תשוקתי נצמדת מעיפה מבט מלטפת , אני לא ממהר, ההפךךךך, לא רוצה שייגמר , שימשך עוד ועוד. 

אני כבר יודע שארד לך כל כך טוב, גם את יודעת , לא בשבילך , בשבילי.

 כי אם יהיה לך כל כך טוב , אולי , הלוואי שתירצי שוב , אני אגע בך, אלטף אותך ,

אם אעשה לך טוב, את תפתחי בשבילי את הסודות הכמוסים שלך, תפתחי עבורי, תרטיבי בשבילי,

תחלמי עליי , תאונני עלי, תשתוקקי אליי,

שתבחרי אותי מתוך אלומות הגברים שעומדים בשדה כמו בחלום יוסף מחכים לקריאה שלך בשקט מופתי

"הנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי". 

 

...

 

 

 

 

 

 

 

האהבה שלי עשויה מבדידות בלבד.

י. גפן.

 

האהבה שלי עשויה מבדידות בלבד

ובדידות כמו זהב טהור לא תסולא מפז.

 

אני רואה אותך בכל, בדידותי, 

ובכל מקום את אהבה,

בכל מקום את רק שלי.

 

מתרחקת לעד, כמו סוף צ'פליני נוגה, 

עד להפקה הבאה של בדידותי 

העשויה מאהבה בלבד.

 

האהבה שלי כבר אמרתי לכם,

עשויה מבדידות בלבד.

 

בכל שיר אני מכניס ציפור או מות ,

משהו שעף,

אבל בסוף זה רק אני שמבין את השירים

שעשויים מאהבה ובדידות בלבד.

 

(היזהרי מחיקויים של חובבים)

 

י. גפן.

 

 

יש לי חשק עצום ולפתוח את החזה , ולהראות לך את משאבת הדם שלי,

העובדת עשרים וארבע שעות,

שעה אחר שעה ,

דקה אחר דקה,

שניה אחר שניה ,

רק בשביל דבר אחד,

רק לראות אותך ,

רק להרגיש אותך ,

רק להריח את ריח גופך המשכר.

 

רואה אותי לפעמים במבטים תימהוניים וחיוכים טיפשיים

, ולא יודעת שמאחוריהם מסתתר ילד קטן ,

שמחכה לראות מבט שלך,

חיוך שלך ,

לשמוע את הצחוק המיוחד רק לך,  ואז אני עף ,

עף לעולם אחר לעולם שלא מוכר לי

לעולם שאת הכרת לי,

ורוצה להמשיך לעוף ולא לנחות לעולם.

 

את הדבר הראשון שעובר לי בראש כשאני פותח עיניים בבוקר,

את הדבר האחרון שעובר לי בראש לפני שאני נרדם, ולא רוצה להירדם,

נלחם בעיפות, נלחם באישונים, מחזיק בכל הכח,

רוצה להמשיך לחשוב עלייך ,

מפחד לקטוע את חוט המחשבה שעושה לי כל כך טוב,

המחשבה עלייך.

 

יפה , תמה , זכה, ואמיתית , כל כך אמיתית ,

"כולך יפה רעייתי ומום אין בך"

 

ואני מפחד,    

  מפחד ליפול לתוך תהום האהבה ,

מפחד שלא אצליח לטפס חזרה ,

מפחד מהרגשה חדשה ולא מוכרת ,

מפחד שתתרחקי במקום להתקרב ,

מפחד מהקרוב יותר מהרחוק ,

מפחד ללכת לאיבוד באשליות מתוקות משחקות ,

מפחד שתלכי ואז יכבה האור , אור החיים שהכנסת לחיי ,

מפחד כי רוצה להיות איתך תמיד סביב השעון , ללא הפסקות , ויודע שאני לא יכול ושזה לא מציאותי ,  וזה כואב שובר לי את הלב ויודע שאת ורק את התרופה ללב שבור.

מפחד ממציאות ריקנית שאת לא נמצאת בה , מפחד לגלות שאת רק חלום, כי אם כן, רוצה לחלום לנצח , ולא להתעורר לעולם.

 

מתאווה נפשי לראות את עולמך,

עולם של סיפורים מאגדות נסתרות שנארגו בלילות קיץ חמים במדברות הצחיחים של החיים.

קמלים, שבורים, נפלו אבירים יהירים,

התנפצו לחופי האכזבות האבודים, בחפשם אחר הסוד,

סוד החיים המוביל אלייך.

 

מיהו המעז לחרף נפשו החפויה והמתביישת, משפילת המבט לרגלי תהום הנשייה ,

שבהישג ידו חצאי אמיתות מתובלים בשקרים ממכרים הקוראים לו לשוב.

מיהו המעז להישיר מבט בפני ההשפלה, בבוז, ביאוש הכבד,

העולה ממדורת כישלונות העבר של המחפשים אותך.

מיהו המעז לעמוד בפני המצוק החלקלק שבע ניצחונות, המזמזם שיר ערש מאיים.

 

מעז אנוכי, יודע אני ,

רואה את הפסגה התמה, שזופת השמש, אצילה, עם לטיפות של שכינה שרק עופות השמיים מכירים.

 

רואה את האמת מחכה, עירומה וביישנית, כמהה ומסתייגת,

ומקווה לאהבה העקשנית שתתיר את כבלי הנפש המתייסרת.

 

רוצה אותך, רוצה אותך לידי, רוצה אותך איתי, רוצה בכל ליבי, רוצה כמו שלא רציתי דבר בחיים שלי,

וקורא לך לבוא להרפתקה של החיים, להגיע איתי גבוה , הכי גבוה שאפשר ,

כי השמיים הם לא הגבול, את גבולות האהבה שלנו אי אפשר לעצור.

 

אוהב אותך אנוכי עד כלות,

עד כלות הנשמה,

עד כלות הנשימה,

עד כלות כוחות גופי האחרונים.

 

רוצה לצעוק, רוצה לשיר, שכולם יידעו ,

"אהבת עולם אהבתיך ,  על כן משכתיך חסד"

או בקיצור        ,                     

אני אוהב אותך....

 

 

 

 

 

הוא התישב משמאלי, קרוב מידי, 

המרחק ביני לבין דובי, אשר ישב מימיני היה גדול מאשר המרחק ביני לבינו.

הסתכלתי עליו בחיוך מנומס ואמרתי שלום, ענה חזרה.

אמרתי לדובי תראה איך הוא יתישב ממש עליי,

אבל לא היתה ברירה החוף היה עמוס וגם אני ודובי חיפשנו מקום איזה רבע שעה, ובסוף מצאנו כמה מטרים מהים, ושם גם הוא מצא.

דובי זז ימינה כמעה כדי שיהיה פחות צפוף ואני גם כן. 

הסתכלתי עליו, בחור בשנות החמישים המוקדמות, רזה, כובע לראשו, קרחת מתחת.

הוא לא היה לבד, היו עוד זוג צעירים איתו,

הבחורה שאלה אם הוא שם קרם הגנה, הביעה דאגה מתבקשת מקרני השמש,

אך שחזרה על זה שוב ושוב,

העפתי עוד מבט והבנתי, הוא חולה,

חולה במחלה הנוראית הזאת.

 

שיתפתי את דובי בהבחנה, דובי ביקש להתרכז בבחורות ובים שמולנו, הרי אנחנו בחופש,

צודק. 

תהיתי לעצמי למה אני מרגיש לא בנוח, הרי אני לא מצפה שאנשים חולים לא יצאו מהבית.

אולי זו הרגשה טבעית של כל אדם אשר רוצה להיות בחופש, לשכוח, להנות,

  ולא להיזכר בדברים כמו מחלות או מוות,

זה יכול לחכות לשבוע הבא,

או לעוד עשר שנים,

אבל אם כבר התיישב לידי, בכיף שיהנה.  

 

הבחורה הוציאה מצלמה והחלה לצלם אותו,

ועוד תמונה לבד,

ועוד תמונה עם החבר,

חבר שלה צילם גם את שניהם,

וזה נראה כל כך עצוב.

 

גם אני מצלם את המשפחה, חברים, ודואג לשמור את התמונות במחשב ובאלבום.

באמת לא יודע איך הייתי מתנהג אם מישהו יקר לי היה חולה,

אך הסיטואצייה המחישה את הסוף שכל כך קרוב, שהחיים זמניים הם,

והתמונה - נצחית היא.

 

בדמיוני ראיתי את התמונה מפותחת, ממוסגרת, בגודל גדול מהרגיל , תלויה על הקיר,

או מונחת על המזנון ליד הטלויזיה.

שאלתי את דובי אתה יודע למה מצלמים אותו?

קרצייה שכמוני, דובי הבין, או שלא.

 

החלטנו לזוז, יש איזה מסיבת בריכה באיזה מלון, נראה מה קורה שם.

הזמנו חשבון, למלצר לקח כמה דקות,

תוך כדי המתנה אני רואה אותו שולף ספרון קטן של תהילים, ומתחיל לקרוא.

למה אנשים לא יכולים לקרוא תהילים ככה סתם?

להגיד תודה לבורא עולם, או למי שזה לא יהיה,

על השפע שקיבלו, על בריאות, משפחה, פרנסה?

למה צריך האדם לקבל מכות כדי להבין שמה שיש לו ביד הוא אינסופי?

להעריך את המקריות המכוונת, הנקראת חיים.

רק שאין לך, אתה מבין את המשמעות של יש, רק אדם רעב, מבין את המשמעות של פרוסת לחם.

ורק אדם חולה מבין מה זה להיות בריא.

 

תמיד טענתי שאני לא רוצה קמעות למזל ונגד עין הרע,

מכיוון שאם כן אשתמש באותן הקמעות, יבוא אותו עין הרע,

יסתכל, יתבונן, וישאל את עצמו ממה הוא מפחד? מה יש לו להסתיר?

אם הוא כל כך מתאמץ שאני לא אבוא בטח יש סיבה, ואז דווקא יבוא.

 

ככה גם עם מלאך המוות,

הוא רואה שמצלמים בן אדם חולה, שלאחר מכן קורא כמה פרקי תהילים,

בטוחחח הוא יבוא.  לדעתי הוא כבר כאן.

מחכה בשקט מופתי מתחת לשמשיה הסמוכה.

 

אם אהיה חולה,

אני לא רוצה שיצלמו אותי,

ותהילים אני לא אקרא,

אני אשתדל לעשות זאת שאני בריא.

 

 

 

יפה שלי אני מתרגש כאילו זאת פגישה ראשונה, אבל את האמת מתרגש אפילו יותר כי אני כן יודע מה מצפה לי,

את !!

בפגישה ראשונה אתה חושב לעצמך מה כבר יכול להיות, חוויה, אבל שאני יודע שזאת את! אני נרגש!

 

מדמיין אותך,

את החיוך המושלם שלך,

פני מלאך קורנות אור,

קול מלטף שמביא לשלום פנימי,

מגע קטיפה ממכר,

ריח גוף משכר,

טעם מעולם אחר,

עיניים מרגיעות שאומרות הגעת הביתה,

תישאר.

 

אני יודע שביתך הוא מבצרך, ונתת לי להיכנס למבצר, פתחת לי את השער אלייך וזה גרם לי להיות פתוח ושקוף איתך.

 לשים את הראש על חזך ולשמוע אותך מבפנים ומבחוץ בו זמנית, חיה ונושמת. את מקום מפלט בעולם מבולגן, כי איתך אין דאגות, העולם בסדר, הכל בסדר.

את יודעת מתי הבן אדם מאושר? כשהוא לא רוצה כלום, וכשאני איתך זה מה שקורה לי, תחושת השלווה והרוגע שלא מעניין כלום.

אולי אני כן רוצה, רוצה לגעת בך, בכל כולך, כי אני נמשך לגוף שלך, להוויה שלך, נמשך אלייך, נמשך לכל הקונספט שלך,

רוצה להיות קרוב אלייך רגשית ופיזית, לדעת שאני עושה לך טוב לא מתוך לרצות, אלא מתוך רצון להחזיר לך קצת מכל הטוב שאת מפגינה אליי, ואת מפגינה,

בלי מגננות בלי מניירות , מאמינה , בוטחת, מאפשרת, יורדת על הברכיים לא מרגישה מושפלת מכלום מרגישה שזה המקום וזה התפקיד , לענג אותי עד כלות, אישה מפנקת את הגבר שלה, כמו שאמרת ככה מתנהגת אישה אמיתית, ואת כזאת.  וזה מעורר השראה ופותח אותי ושצריך אני על הברכיים, טומן את הראש בכוס שלך בתחת שלך רוצה לענג אותך, אני אהיה חזק בשבילך אני אהיה עדין בשבילך, 

שום דבר לא מובן מאליו, ואני יודע ורואה שאת אמיתית,

בריאה רגשית ונפשית, ומי שסביבך נדבק בבריאות הזאת, אני נדבקתי, בביטחון בלי חששות במגע בליטוף בנתינה בפתיחות כי אין משהו אחר, בהתמסרות,

איך את מתמסרת , מה שאתה רוצה תעשה אמרת מה שאתה רוצה , אני שלך צעקת, ועשיתי.

ואני מחכה לך ואני רגוע כי חמישה ימים עברו ולא שכחת אותי, לא שכחת אותנו.

היום אני איתך ורק איתך.