ממשיך להסתכל עלייך בתשוקה , בפליאה,
הייתי עם נשים תאמיני לי שהייתי , מכל הגילאים מכל הגדלים,
אבל את כל כך מיוחדת, בפתיחות שלך , במסר הבוטח חסר המגננות והחומות ,
בחוש ההרפתקה המטורף בגמירות הנפלאות והרטובות והדביקות שלך ,
בחורים הורודים היפים והפתוחים שלך,
אישה אמיתית גאה וזקופה שמחכה לגבר שיראה את המלכה שאת.
הנני כאן , קראת לי בקול ברור צלול,
"ואני הולך אלייך כל ימיי אני הולך אלייך מסונוור האבנים פוצעות את כפותי אבל אני איני מרגיש דבר
חוזר מאלף גלגולים, אני נזיר בן מלך או קבצן , ובלילות בבכות השועלים, אני חולם וער בך בו בזמן"
מסתכל עלייך , את מעשה אמנות ,
אין לך פגמים את אנושית,
את אישה בכל רמח איברייך ושסה גידייך,
אני לא מחפש בובות חרסינה , אוהב את האישה שאת בדיוק ככה.
מריח אותך מריח את הנקבוביות, עובר עם החוטם על גופך הצח,
את על הבטן ואני מריח לך את הנמשים , את החמוקיים,
תני לי להריח אותך , את הפרומונים שנידפים מגופך ,
ואני בעיניים עצומות,
תר ומטייל על גופך שומע אותך מגרגרת נושמת ונושפת.
חוש הריח זה החוש הקדום ביותר לפני כל דבר אחר,
מרגיש מיליוני שנים של אבולוציה מתנקזים לחלקיקי שניות סוערות.
חוש הריח זה החוש הראשון שמתפתח אצל העובר ואחרי זה כל השאר, ואני, עובר אני.
זוחלים מנווטים ולומדים לפי הריח , ואני, זוחל אני .
נולד ולומד מחדש, זוחל את דרכי אלייך .
מריח את הכוס פועם, מריח אותו מפזר את ריח החרמנות,
יודע איפה, אבל רוצה ליהנות מהדרך.
את תחכי בסבלנות , תירגעי , את תקבלי , עוד מעט.
פותח את הישבנים פותח עיניים לרווחה
מביט בחור הכמוס והביישן שלך,
כמו שמש קטנה ששולחת קרניים,
מסניף אותך שוב ושוב ושוב,
נוצר את הרגע.
מוציא לשון רטובה נגיעה ,
חופר בלשון רכה קשוחה,
מכניס אותה כמה שאפשר
ואת מייללת.
מרגיש אותך מתפתלת מטפטפת על כף היד שמענגת מלמטה.
טועם וכל החושים מתערבבים,
ואת בתשוקה מטורפת עוברת לארבע פותחת עם שתי הידיים,
פותחת את החורים שלך לרווחה, לליקוקים אינסופים.
תופסת לי את הראש לוחשת לי בערגה באוזן ,
אתה עושה לי טוב אל תפסיק , עוד אני רוצה עוד ממך, שמעת אותי ,
אל תפסיק.
את אוהבת להיות מלכה,
אבל מה היא מלכה בלי מלך שסוגד לחורים שלה,
בא לך למצוץ, למלא את חלל הפה בזקפתי הקשוחה שמטיילת עלייך הלוך ושוב,
אני אומר לך לא. עוד לא.
הכל יגיע, עכשיו אני איתך,
ואת מתעקשת להוציא לשון לטיפה הסוררת, המסגירה את קצה הגעש,
זכר למה שעוד יגיע בהתפרצות של שאגה.
את נשכבת על הגב, תלקק אותי , בבקשה,
מבקשת בעיניים מתחננות, בלחישה צרודה ומדויקת,
מבקשת להסיר את כאב החרמנות שמפוזר בכל הגוף.
טוב גבירתי, אני עונה, שאת מבקשת ככה אני לא יכול לסרב,
מרגישה את הדגדגן מתנפח עוד קצת עומד להתפקע,
יודע את מקומו ואת העונג המרוכז שיקבל.
מתמקם בין הרגליים שלך את עם שתי כריות מתחת הראש ,
תסתכלי מה אני עושה לך ! תסתכלי עליי!
איך אני שותה את העסיס המטפטף ממעיין החיים שלך.
בשביל אחד עם הפרעת קשב אני בעצם מפזר קשב, על כל כולך ,
המשולש הקדוש אמה בתחת , אצבע בכוס , אגודל בדגדגן
מוסיף לשון מלמעלה,
מגביר קצב אומר לך שאת טעימה לי כל כך ,
תרטיבי עליי עוד, תשקי אותי בנקטר העסיס.
עולה לנשיקות רטובות לערבב נוזלים חוזר לכוס הרטוב שלך ,
כן מלכה שלי הנני כאן.
ואת כבר לא בטוחה אם את המלכה המתענגת,
או ששחררת שליטה אל המלך אליו את פותחת לרווחה,
תעשני כרצונך , שלך אני.
מרגישה את האצבעות משחקות לך עוד ועוד,
יוצרות סופה רטובה המבקשת להוציא את שיטפון העונג
למימושה המוחלט לחוף מבטחים.
והנה זה בא זה מגיע, זה מגיע, זה מגיע,
כיווצים ברחם הנרתיק יונק ושואב מבפנים,
ואת מממטרת את שפיכתך
משקה את הפה הצמא לנקטר החיים שאת מפיקה
שופכת בגלים של עונג שמתנפצים לחופי פניי,
זרמים דביקים של צוף מתקתק,
שופכת עוד ועוד ,
ומבקשת,
שלא אפסיק לעולם.
