בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלון לנפשו של פסיכופת

הכל על הכל
כל מה שעובר עליי
לפני 18 שנים. 19 ביוני 2005 בשעה 11:30

בוכה בטלפון.
מתחננת.
"בוא ניפגש שוב אדוני.... רק עוד פעם אחת...."
אני מתרכך, כמעט מתפתה,
אבל לא!!! אני לא יכול לעשות את זה!!!
היחסים עם אישתי שוקמו,
מזדיינים עכשיו כל יום.
אבל התשוקה בוערת בי
רוצה ללטף שוב את כלבתי הקטנה
קולה מתחנן. מפתה.
הזין מתחיל להזדקף.
מנתק את הטלפון.
אחרי שתי דקות שוב מתקשר.
היא שוב מתחננת.
שוב מנתק.
לא מרשה לעצמי ליפול
רוצה להתנתק ממנה
אבל קשה לי
לא יכול.
מרגיש כמו השוטה מקלפי הטארוט,
שהולך שאנן אל התהום
ואוטוטו,
אוטוטו ייפול.
קשה לי.
כואב לי.
לא יודע מה לעשות.
הלחץ מהעבודה היסטרי.
עסוק כל כך
אין זמן לנשום.
מתקשר אליה שוב
"בוא אליי אדוני.... בבקשה... פשוט תבוא...."
נאבק עם עצמי.
שתיקה ארוכה בטלפון
"אולי מחר... אולי לא..."
אני שונא את יום ראשון...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י